בשנת 2005 הסתיים פרויקט כירופרקטי עולמי וייחודי אשר ארך שלוש שנים, בו התכנסו בסידני, אוסטרליה מאות נציגים מכל הארגונים הכירופרקטיים בעולם המייצגים מאות אלפי הכירופרקטורים מכל העולם לדיון, בחינת מחקרי העבר וקביעה דמוקרטית של החזון והגדרת תפקידו העכשווי של הדוקטור לכירופרקטיקה במערכות הבריאות בכל מדינה ומדינה. ההגדרה שהוסכמה על ידי רוב הקולות העצום כנגד מתנגדים בודדים בלבד הייתה:
הדוקטור לכירופרקטיקה הוא מומחה בין מקצועות הבריאות לבדיקה וטיפול בבריאות עמוד השדרה.
מה היקף השכלתו האקדמית-מדעית והכירופרקטית מקצועית של הדוקטור לכירופרקטיקה ?
בהשוואה בין מערכי הלימוד וההכשרה של אחד-עשר בתי הספר לכירופרקטיקה בארצות-הברית ועשרים ושלושה בתי הספר לרפואה בארצות-הברית ובישראל נמצאו הנתונים הבאים, אשר מקבילים לנתונים מבתי הספר לרפואה בישראל:
מקצועות לימוד והכשרה לתואר דוקטור לרפואה לכירופרקטיקה
המקצוע המדעי ותחום עיסוק שעות כיתה נדרשות שעות כיתה נדרשות
אנטומיה ———————————– 528 585
פיזיולוגיה ———————————– 326 420
פתולוגיה ———————————– 401 205
כימיה אנאורגאנית, אורגנית וביו-כימיה —- 325 300
ביולוגיה ————————————- 180 196
פיזיקה ————————————— 120 144
בקטריולוגיה, מיקרוביולוגיה ובריאות הציבור 114 130
דיאגנוסטיקה ——————————– 324 420
נוירולוגיה ———————————— 112 320
רנטגן והדמיה ——————————– 148 217
פסיכיאטריה ———————————- 144 65
גניקולוגיה ומיילדות ————————– 198 65
אורטופדיה ———————————– 156 215
סך-כול שעות הכיתה הבסיסיות הנדרשות 3,076 3,287
מקצועות נדרשים נוספים בהכשרה הבסיסית ברפואה:
שנות הלימודים ברפואה מחולקות על פי רוב לשני סמסטרים ולחופשת קיץ ארוכה. במחלקות בית החולים נלמדות ומבוצעות שעות לימוד ותרגול מעשי בפרוצדורות פולשניות, בפרמקולוגיה – תורת התאמת התרופות ושילובן, באימונולוגיה – תורת התאמת החיסונים והרכבם, ובפעולות מקצועיות בהתמחות ספציפית. כמו כן, מחויבת תקופת הכשרה של שלושה חודשים בכל מחלקה בבית חולים (רוטאציות) ובסיומן מבחן רישוי תיאורטי בסיסי בלבד לתואר MD.
התמחויות-על במקצועות הרפואה השונים נערכות בבתי החולים לאורך שנה אחת עד חמש שנים כולל מבחן שלב א' עיוני ושלב ב' מעשי והגשת תזה מקצועית בתחום ההתמחות.
מקצועות נדרשים נוספים בהכשרה הבסיסית בכירופרקטיקה:
רוב שנות הלימוד בכירופרקטיקה מחולקות לשלושה סמסטרים בשנת לימודים. נוסף על נושאי הלימוד המשותפים ללימודי הרפואה נלמדות טכניקות מישוש, טכניקות איזון ידני וממוכשר של רקמות רכות ושרירים, טכניקות איזון ידני וממוכשר של מפרקי חוליות עמוד השדרה ופרקי הגפיים, וכן טכניקות שיקום מגוונות. הלימודים האלה מתקיימים במעבדות מיוחדות ובמרפאות ציבוריות להכשרה כירופרקטית. כמו כן נלמדים עקרונות הביומכאניקה – תורת התנועה – בשילוב הידע שנצבר בלימודי הפיזיקה המורחבים; תורת הקינסיולוגיה – תורת התנועה ותיאום הפעלת השרירים; הרכבי התזונה ותוספי מזון טיפוליים-קליניים כתחום מקביל לתחום הפרמקולוגי הרפואי, וארגונומיה – תורת הפעלת הגוף והיציבה בסביבת העבודה והחיים. בשנות הלימודים האחרונות מתבצעת הכשרה מעשית וקלינית במרפאות הציבוריות בתוך בית הספר לכירופרקטיקה ונוספת לה שנת הכשרה ואימון מקצועי במרפאות כירופרקטיות ציבוריות חיצוניות, בפיקוח. לאורך שלוש שנות הלימוד האחרונות נערכים עוד ארבעה מבחני שלב ארציים, מבחן רישוי מקצועי תיאורטי ומבחן רישוי מעשי לתואר DC המותאם לכל מדינה ומדינה.
התואר DC או MA מאסטרס בכירופרקטיקה הינו התואר הבסיסי והמחייב לפי חוק במקצוע הכירופרקטיקה בישראל. התואר DC / MA כאמור מחייב כיום בישראל תואר ראשון במדעים BSc או שווה ערך אקדמי, כתנאי קבלה קדם כירופרקטיים.
תואר ה DC / MA מוכר על ידי המל"ג, משרד החינוך והחוק בישראל כשווה ערך אקדמי לתואר שני, כאשר מעבר לו, ניתן אך לא חובה לגשת ללימודי כירופרקט מומחה פוסט-דוקטורטיים במגוון תחומי העיסוק הכירופרקטיים. לפירוט, אנא לחצו על מומחויות כירופרקטיות.
בכל מדינה ומדינה, החקיקה הכירופרקטית קובעת את סך שעות לימודי ההמשך שעל כל כירופרקט לעבור, על מנת לשמר את הידע המקצועי, להתעדכן בחידושים ומחקרים ועבוד נכון יותר מקצועית. לימודי ההמשך הללו, אינם מכוונים או נותנים הכשר לכירופרקט הבסיסי DC או MA להכריז על עצמו ככירופרקט מומחה או מומחה בתחום כירופרקטי מסויים.
עשרות שנות עיסוק בכירופרקטיקה אכן נותנות לכירופרקט יכולות מקצועיות רבות אך אינן מהוות הכשר ובוודאי לא אישור אוטומטי היות כל הכירופרקטים "מומחים במקצועם", כפי שמספר כירופרקטים טוענים ללא סמכות בישראל, למעט ההגדרה העולמית משנת 2005, מומחים לבריאות עמוד השדרה.
לימודי והכשרת כירופרקט מומחה בתחומים שנזכרו לעיל, חייבים להתבצע במסגרת אקדמית ציבורית המפוקחת על ידי גוף ציבורי וממשלתי לגבי תכני הלימוד ומי מאשר אותם, מי המרצים ומהי הכשרתם האקדמית, באילו תנאים על הכירופרקט לעמוד, כגון בחינות שלב עיוניות ובחינות הסמכה מעשיות לסיום המומחיות.
לכן, דיפלומה על מעבר הכשרה מקצועית מסויימת בסמינר של מספר ימים או בסופשבוע או תוכנית מקצועית פרטית מקנות לאותו כירופרקט כלי בדיקה וטיפול נוספים אך בהחלט איננה יכולה לשמש אותו כתעודה המעידה על מומחיות או היותו כירופרקט מומחה.
הגוף המוסמך לאשר מומחיות במקצוע בריאות בישראל הוא האגף למקצועות רפואיים ובשיתוף עם נציגי המקצוע מהמגזר הפרטי, המגזר הציבורי והמגזר האקדמי.