טיפול בכאבי צוואר
הסיבות לכאבי צוואר וגב, טיפול בכאבי צוואר וגב ומניעתן!
המין האנושי סובל או יסבול מכאבי גב, צוואר וראש לפחות פעם אחת בחיי האדם, כך אומרים המחקרים הסטטיסטיים. יש כאלו שכרגע אינם סובלים או אינן סובלות, יש רבים שעכשיו סובלים ובתדירות משתנה לפי העיסוקים, לפי הגנטיקה, לפי התפתחות הרגלי היציבה מילדות, העומסים בצבא, בלימודים ובמשפחה והשימוש האובססיבי בטכנולוגיה אלקטרונית. רבים עוד יסבלו בעתיד, כך מנסים להוכיח חוקרים גנטיקאים הטוענים שבכל בעיות הגב אשמים הגנים של חלקנו. איזה כיף שיהיו לנו מראש תשובות שחור-לבן לכל בעיות הגב…..אבל, מחקרים כירופרקטיים, ארגונומיים והנסיון הרב בקליניקות, מראים אחרת!!, 95% ממקרי הגב ניתנים לטיפול ומניעה.
לצערנו, נועדנו לעמוד ולנוע על 2 רגליים עם בסיס תמיכה קטן וצר. אם חוויתם בחייכם זמני המתנה בעמידה בתורים, בוודאי תזכרו איך היה קשה לכם לעמוד מבלי לזוז מעת לעת, כי כוח הכבידה הפועל עלינו, מחייב את המוח להפעיל שרירי יציבה אוטומטיים. שרירים אלו, הנמצאים בגלגלי העיניים, בצוואר, בגב, בבטן, באגן, בירכיים וברגליים, תלויים ישירות במנח ומצב גופנו, מצב רוחנו ובריאותנו ולכן נוטים מעת לעת להיתפס, להתקצר ולייצור חיכוך ודלקת, למעט אם נקפיד לבצע מספר מטלות עצמאיות פשוטות כל יום המפורטות בהמשך.
מה ניתן לעשות למזער את הפגיעה? להלן הסיבות הפרקטיות לכאבי הגב והצוואר מחיי היומיום, טיפול בכאבי צוואר ואיך לשלב דרכי מניעה, או המטלות העצמאיות של כולנו:
- ישיבה רצופה
הישיבה פוגעת ב 3 אופנים עיקריים עיקריים בגב התחתון: בהגברת העומס, במניעת תנועה המפחיתה פעולת חיישני תנועה למוח ובקיצור שרירי היציבה והתנועה הקדמיים.
ישיבה בכל תנוחה, במיוחד בסיכול ברכיים או עם רגליים ישרות גורמת להגברת העומסים החוזרים של משקל הגוף מהמושב לגב ולצוואר בין 100 ל 80% מכיוון ששני צידי האגן במגע עם הכסא. מרבית משקל הגוף למעט זה שנספג ברקמות העכוזים מוחזר כלפי מעלה אל החוליות וכריות הדיסק מהכסא או ממשטח הישיבה. בעמידה למשל, חוזרים רק 50% ממשקל הגוף עקב חלוקת המשקל אל 2 הרגליים.
בנוסף לעומסים הללו, הישיבה גורמת לפגיעה במבנה הגב וברקמותיו. בישיבה, מנח האגן נמשך ומסתובב לאחור עקב בסיס צר של עצמות האגן התחתונות וכיפוף הירכיים לפנים. מנח זה גורם לשקע הגב הבריא והתקין בעמידה (לומבאר לורדוזיס בלאטינית) להיפחס ואף להפוך כפוף (לומבאר קייפוזיס) ולהגביר את הלחץ מהכאני על גופי החוליות וכריות הדיסק שביניהן עד כדי פגיעת דיסק שקטה, לא מורגשת ולא כואבת בשנים הראשונות. הפגיעה מתחילה בסוף תהליך הבגרות ותחילת שנות העשרים ומתבטאת בהיווצרות סדקים פנימיים קטנים (דאסיקאציות) בשכבות הפנימיות של מעטפת כריות הדיסק. המעטפת עשוייה 5 שכבות כמו צמיג.
עם התארכות זמני הישיבה בלימודים ובעבודות ההייטק, המחקר, בסביבת המשרד או הנהיגה מהעשור השלישי ואילך, סדקים אלו גדלים ופוגעים בשכבות החיצוניות של כריות הדיסק, אשר רגישות מאוד לכאב. הסיבה הישירה לכאב היא הימצאות חיישנים נוירולוגיים רבים לכאב וללחץ מכאני ברקמות הדיסק שתפקידם לדווח למוח על מצב הגב. בחוט השדרה שלנו קיים מנגנון מיתוג ושליטה על העברת נתוני חישה של מגע, לחץ וכאב. במקרה וחיישני המגע והלחץ אינם עובדים כשורה עקב ישיבה רבה, מנגנון המיתוג דרך עצבים מיוחדים בחוט השדרה יגביר ויעביר בקלות רבה יותר את תחושות הכאב מחיישני הכאב כלפי מעלה אל המוח. יתרה מכך, לאורך זמן, תחושות הכאב יפגעו באיכות פעולת המוח, תקינותו וגודלו הפיזי. ממחקרי הדמייה עדכניים ידוע כי מטופלים הסובלים מכאב כרוני המורגש כל יום מתקשים לבצע הליכה ופעילות ספורטיבית המפעילה חיישנים נוירולוגיים של תנועה ומיקום במרחב בגפיים ובעמוד השדרה. כאשר המוח מקבל פחות תחושות מתנועת הגוף ויותר תחושות כאב, מרכזי המוח וקליפתו מצטמקים וקטנים. אלו בדיוק הממצאים שנמצאו במחקרי ההדמית MRI כרקמות מוח מכווצות וקטנות יותר בהשוואה למטופלים שאינם סובלים.
נדבך מחקרי נוסף החשוב לציון הוא השוני הסוציו-אנרטראפולוגי-עדתי הגדול בין גווני אוכלוסיה שונים אשר הגיעו מיבשות ותרבויות שונות בצפיפות וכמות חיישני הכאב בגב (נוסיספטורים), בחוזק עבודת קישור התחושות העיצביות (ניורו-טרנסמיטורים) וביכולת המוחית לנהל, לעבד ולקבוע סיפי תחושות כאב בפיענוח התחושות ברקמות המוח. לכן, במקרים רבים אנשים ממוצאים אתניים מסויימים לא מרגישים כאבים עד לדרגות פגיעה מתקדמות. הוכחת קיום גורם גנטי לפגיעה בדיסק הבינ-חולייתי בגב או בצוואר כגון סדק, בלט, בקע או פריצה עקב גמישות ויכולת התארכות אלאסטית של הרקמות ממקור גנטי, ובממצאי הדמיית CT או MRI אשר פיזיולוגית "לא מפריעים ולא כואבים" לא עושה את אותם אנשים פגועים בכריות הדיסק שלהם כבריאים ו"נורמאליים". כאשר ממצאים אלו קיימים, מרווח השיכוך זעזועים בין החוליות ומיפרקי הגב פוחת, נוצרת שחיקת מפרקים וחוליות, נוצרת דלקת וחומציות. ממצאים אלו אשר נגרמו עקב פעולה לא תקינה של רקמות הגב גורמים להיווצרות זיזי סידן ניווניים והיצרות תעלת השדרה, כלומר עמוד השדרה מקבל ניוון מואץ.
איך נדע להבדיל ראשונית באיזה רמת פגיעה אנחנו?
כאב מסדקי הדיסק, אם יורגש, יהיה כאב עמום עד ער, תופס שרירים ומגביל תנועה באופן אוטומטי על ידי המוח. זהו מנגנון עצבי אוטומטי של המוח הקדום על מנת למזער פגיעה נוספת ברקמות הפגועות בגב.
אם לא ניגש להיבדק כירופרקטית ולקבל טיפול כירופרקטי מיישר ומשקם, תימשך הגברת הלחץ על הגב אשר תגרום להמשך התקדמות הסדקים, דחיפת כדור הג'ל משכך הזעזועים בדיסק, הנמצא דרך קבע במרכז כרית הדיסק לתוך הסדקים והיווצרות אזור חלש במעטפת הדיסק. לחץ מתמשך זה גורם להחלשות והתרככות הדיסק עד כדי בליטה, ונקראת בלט דיסק.
הכאבים מבלט הדיסק ינועו בין כאב עמום לכאב חד.
המשך הגברת הלחץ על בלט הדיסק יגרום לחומר הג'ל בדיסק להידחף אל רקמת המעטפת האחרונה של כרית הדיסק לבליטה גדולה יותר הנקראת בקע דיסק.
הכאבים מבקע דיסק יהיו התקפיים, מפתיעים, חדים ומגבילים יותר עם אפשרות ללחץ על עצב היוצא מהגב לרגליים ואז נרגיש כאב מקרין לעכוז או לירך או לשוק ולרגל.
המשך הגברת הלחץ יגרום לחומר הג'ל לפרוץ את המעטפת האחרונה, ולגרום לפריצה.
כאבים מפריצת הדיסק יאופיינו תכופות בכאב חד מקומי ותפיסת גב חזקה המלווים לעיתים קרובות בהקרנת כאב לגפה התחתונה ואף ירידה בתחושה או בכח שרירי הרגל בדרך כלל זה יקרה לנו בעת רכינה מהירה לפנים, הרמת משא במהירות או שיעול חזק המרעיד עת הגב וכריות הדיסקים.. יתכנו מצבים בהם הפריצה אכן קיימת זמן רב "ולא כואבת", עקב פעולה אוטומטית של המוח הקדום להזזת החוליה הלוחצת. רפלקס אוטומטי זה של שינוי שרירי היציבה על ידי המוח גורמת להסטת האגן והחוליה להקלה על לחץ הדיסק. נכון שכבר לא כואב, אבל עכשיו אתם הולכים עקום יותר והשחיקה חוגגת ומנוונת לכם עכשיו את הדיסק הבא הנמצא מעליה.
מה עושים?
פניה לבדיקות, אבחון וטיפול רפואי וכירופרקטי. ההבדל בין הגישות:
הגישה הרפואית גורסת לקיחת משככי דלקת, זריקות חסימת עצב וטיפול פיזיוטרפי להרפית רקמות, וחיזוק שרירים ללא איזון מנח חוליות הגב והאגן.
הגישה הכירופרקטית גורסת שהכרחי הם יישור האגן וריווח החוליות וכריות הדיסק עד כדי יצירת וואקום בכריות הדיסק לשאיבת הדיסק חזרה פנימה, שחרור והארכת שרירים מקוצרים, איזון פעולת חיישני מגע ותנועה נוירולוגיים כך שיבצעו שיכוך כאב מקומי מיידי, וכן שיכוך כאב ברמת האינטגרציה התחושתית במוח על ידי הפעלת רפלקס מוריד דלקת ברקמות הפגועות באיזור הכואב. המטופל מבצע באופן מקביל תרגילי מתיחה וחיזוק, צעידות, שחיה או הידרוטרפיה, מתאים את אופן עבודתו ומפחית זמני ישיבתו ולוקח תוספי תזונה טבעיים המורידים דלקת ומשככים כאב.
- נהיגה ורכיבה
נהיגה ורכיבה מחייבות את האדם לישיבה ממושכת בדרכי תנועה שונות הגורמות לעומסי יתר בגב עקב משקל הגוף, עקב הרעידות החוזרות אל הגוף מכלי הרכב והדרך, ובמיוחד קיצור שרירי הירכיים והמותנית ומניעת תנועת הגב. העומסים מוגברים במיוחד בנהיגה בפקקי תנועה, כאשר הנהגים נדרשים להעברת והרמת הירך והרגל הימנית לשליטה בדוושת הגז, הבלמים או הרמת הירך והרגל השמאלית ללחיצה על דוושת המצמד במכוניות עם גיר ידני ומצמד. תנועות אלו מקצרות את שרירי הגב ומגבירות לחץ על כריות הדיסק.
מה עושים?
משפרים את כיוון ומנח כיסא הנהג או הרוכב, שיתאימו למנח הגב המומלץ לכם על ידי הכירופרקט, מבצעים הפסקות יזומות בנהיגה/רכיבה לביצוע התרעננות כללית אך במיוחד למתיחת שרירי ירכיים, אגן וגב. ניתן גם לתמוך את השוק והברך הימניים של הנהג בכרית קטנה אשר תונח בין השוק העליונה לדופן גיר הרכב, כך שנוכל להימנע מפעולת הרמת הירך במעבר בין דוושות הגז לבלמים לסירוגין, ונבצע את פעולת הבלימה עם כף הרגל על ציר העקב מונחת על רצפת הרכב וכך נקטין את כיווץ שרירי הירך והגב.
- נשיאת משאות ותיקי מצרכים
נשיאת משאות מעל 5 ק"ג מגבירה את העומס על כריות הדיסק בצוואר ובגב. מהפכת הירוקים ואיכות הסביבה במעבר לנשיאת מצרכי אוכל וקניות בשקיות או תיקי בד רק מחמירה את העומסים. תיקי הבד הירוקים מכילים יותר נפח משקית פלסטיק רגילה של המרכולים והצרכנים המשתמשים בם, מנסים לחסוך פעולות ונוטים להעמיס את התיקים יתר על המידה, דבר המכביד ופוגע בצווארם ובגבם כאשר הם נושאים אותם.
מה עושים?
הקפדה על עקרונות מניעת נזקי עומסי יתר על הצוואר והגב. אם אכן החלטנו לעבור משקיות ניילון קטנות לתיקי הבד הגדולים, נקנה כ 10 תיקים ונמלא אותם עד מחציתם בלבד, נישא 2 בלבד כל מחזור פריקה מהרכב לדירה או לבית, או לחילופין, נארגן עגלון(טרולי) על 2 גלגלים אשר נוכל להעמיס עליו את כל הקניות.
- החזקת תיק או ילד
החזקת תיק על הכתף האחת או החזקת תינוק/פעוט/ילד על האמה האחת גורמים לכיווץ מוגבר של שרירי הצוואר, השכמה והגב בצד המתאמץ. קיימת אצל כולנו הנטיה הטבעית בתת המודע לבחור ולהקל על עצמנו מיידית על ידי נשיאת התינוק/פעוט/ילד על צד המותנית. פעולה אוטומטית ובלתי מודעת זאת של המוח נועדה לחיסכון בהפעלת אנרגיית שרירים רבה. שימת משקל ילד על צד המותנית, או שימת כתפיות תיק או ילקוט חד צדדית גורמות אוטומטית לחיישני מגע בעור ובשרירים לכווץ שרירים בצוואר, שכמה, מותנית ובאגן, על מנת לעזור ולתמוך בפעולה כנגד כוחות הכבידה הלא סימטריים בהרמה החד צדדית. תופעה זאת גורמת ישירות להוצאת האגן מאיזון והיווצרות עקמת נרכשת במותנית ובצוואר, עד כדי תפיסת צוואר, כאבי ראש או כאבים מקרינים ליד וכן כאבי גב, עכוז והקרנה לרגל.
מה עושים?
מכיוון שנגזר עלינו לשאת ו/או להחזיק צאצאים וחפצים, ננסה להחזיקם צמודים ובמרכז הבטן, ננסה להפחית במשך זמן הנשיאה, נגוון צדדי נשיאה וננסה להשתמש בטרולי או עגלת ילדים. הנקודה החשובה ביותר לאחר נסיונות מיזעור הפגיעות הוא שנזכור לבצע מתיחות יומיות ולקבוע טיפול כירופרקטי מתחזק, מיישר ומונע.
- רכינה
כאשר אנו רוכנים לפנים או לצד, נוצר מנוף לחץ אוטומטי על הגב עקב העומס הפיזיקאלי של הגוף תחת כוח הכבידה. לחץ זה מועבר ומגביר את העומסים על רקמות שרירי הגב וכריות הדיסק. גם כאן, קל לשים לב לעובדה שכאשר אנו ממהרים להרים חפץ או ילד שנפל, אותה הפעולה האוטומטית של המוח הקדום בזהותו סכנה או משימה מיידית, המוח יבצע פעולות מהירות בגוף. תתבצע רכינה מהירה כמעט אוטומטית בהיסח דעת כאשר רגל אחת תקודם לפנים, הגב ירכון למטה והיידים יושטו אל הילד או החפץ על הרצפה. כמו ברכינה גם בזקיפת הגב והצוואר האוטומטיות בחזרה ליציבה הזקופה, משיכת השרירים זוקפי הצוואר וגב תהיה מהירה בנסיון לחזרה ליציבה המקורית.
פעולות אלו גורמות עומס מוגבר על הגב וכריות הדיסק עד כדי פריצת דיסק, ובוודאות לעיקום האגן והוצאתו מאיזון עקב התנועה הלא סימטרית ברכינה ובזקיפת השרירים חזרה.
מה עושים?
מכיוון שברכינות המהירות מעורבים רפלקסים הישרדותיים קדמוניים, כל אשר נשאר לנו, זה לנסות ולהטמיע מודעות מניעתית מודרנית לרכינות היום יום כאשר נבצע אותן. הרגליים צריכות להיות מונחות בקו ישר, הכיפוף יבוצע בעיקרו עם הכנסת ונעילת שרירי הבטן והסרעפת לייצוב הלחץ התוך בטני כתמיכה לשרירי הגב, הברכיים והקרסוליים יכפפו כך שהגב ישאר ישר, ובדומה, בזקיפה למעלה, נקפיד על יצוב הלחץ התוך בטני ונזדקף בעזרת שרירי הברכיים, הירכיים והאגן בנסיון למזער מעורבות שרירי הגב.
כמובן שנקפיד על מתיחות יומיות, פעילות גופנית תומכת שרירים אלו כגון יוגה, פילאטיס, טי אר אקס, אופניים ועלית מדרגות. נתאם אחת למספר שבועות עד חודש בדיקה וטיפול כירופרקטי מיישר, מתחזק ומונע.
- המנעות/התעצלות מהליכה ופעילות ספורטיבית מחזקת
מרכזיי המוח שלנו ותיפקודם הבריא חיים על תחושות תנועה, המגע והעומס של הגוף שלנו בסביבת חיינו ובמרחב תחת כוח הכבידה, על מנת שיוכלו להוציא פקודות הפעלה בריאות ונכונות לאיברי הגוף ולשרירי היציבה. הנושא אף צובר חשיבות מכיוון שאנו הולכים על 2 בסיסי יציבה קטנים, כפות הרגליים. לפי חוקי היציבה ומכאניקת הגוף, תאי רקמות הגידים השרירים והעצמות מחזקים ומעבים את עצמם אם ניתן להם שתי דרישות סף:
- אבני בניין מתאימות לרקמות מתזונה נכונה ושתיה מאוזנת
- רק במידה ונפעיל עליהם תנועה, התנגדות פיזית ועומס מכאני תחת כח הכבידה.
בנוסף, מרכזי היציבה במוח אוהבים לקבל תחושות תנועה סימטריות מהגפיים והגוף על מנת לשמור על היציבה ישרה. מרכזי המיתוג העיצביים בחוט השדרה שלנו אוהבים לקבל תחושות תנועה ומגע אשר גורמים לשיכוך וחסימה עצבית של העברת תחושות כאב ברמת חוט השדרה שלנו.
כלומר, אם לא נבצע הליכות ותירגול שבועי קבוע של חיזוק שרירי הליבה והיציבה כולל מתיחות ושחרור כמובן, תוך מספר חודשים עד שנים רקמות החיבור והגידים יחלשו, נקבל נקעים באופן תכוף יותר ונתחיל להרגיש את הגב שלנו כואב עד שיתפתחו עקמת ופגיעות דיסק.
מה עושים?
אם נתחיל ישר ללכת, לרוץ ולהתעמל, סביר להניח כי נגרום לפגיעה בגב, בצוואר, בברכיים, קרסוליים או באגן. קרוב לוודאי שאם התחלנו פעילות ספורטיבית כאשר אנחנו לא נבדקנו וטופלנו כירופרקטית ליישור האגן והחוליות לחיזוק טונוס השרירים יציבתנו נפגעה ואנו הולכים עם אגן נוטה לצד מסויים ולאורכי הרגליים להיות לא שוות תיפקודית. אם נתעמל כך כאשר אנו לא מאוזנים וישרים, הפגיעות והפציעות הן רק שאלה של זמן.
לכן, חייבים להגיע לבדיקות ואבחון מסודר אצל ד"ר לכירופרקטיקה אשר לאחריהן תורכב לכם תוכנית של טכניקות טיפול ותרגילי חיזוק ומתיחה. עכשיו, לאחר 2-3 טיפולים, כאשר אתם ישרים ומאוזנים, אתם יכולים לחזור לפעילות, ללכת ולהתעמל באופן בטוח, חזק ובריא יותר.
- הריון, לידה או נעלי עקב
נזקי יציבה, כאבי גב, אגן וצוואר מקבלים משנה ומכפילי תוקף במצבי הריון, לידה ולאחריהם. הבטן הגדלה שמעמיסה על הגב ומושכת את חוליות המותנית קדימה, האגן המתרחב ונחלש עקב רקמות חיבור שנמתחות, שרירי הגב המתכווצים ושרירי הבטן המתארכים ונחלשים מובילים אתכן בבירור להגברת עומס ולכאבי גב אפשריים. חלון ההזדמנויות הטיפולי שיקומי אשר יכין אתכן להריון ללא כאבים ויציבה טובה יותר נפתח עבורכן בין חודש לפני ההריון המתוכנן ועד לחודש השישי. מהחודש השביעי, כאשר רקמות השלייה מתחילות להפריש הורמון מיוחד, רילאקסין לריכוך רקמות הקולאגן והגידים להקלה פיזית של פתיחת תעלת הלידה, מיזעור נזקי קרעי רקמות, פתיחת מיפרקי האגן והקלה על היולדת התחזוקה הכירופרקטית ממשיכה בעדינות יתרה וכבר קשה יותר לבצע תרגילי חיזוק ושיקום.
עקב התגברות ההורמונים, כלי דם מתרחבים ומתגבר גם העומס על הגב, כפות הרגליים מתנפחות ונהיית בצקת בקרסוליים אשר דורשים נעלי תמיכה, מדרסים מתאימים ולעיתים גרבי לחץ למניעת בליטת ורידים. חשוב במיוחד להגיע ללידה מאוזנות ומשחוררות כירופרקטית באגן, בגב ובירכיים על מנת לאפשר מיפרקי האגן להיפתח בקלות ולתינוק לעבור בתעלת הלידה כך שתהיה לכן לידה קלה יותר ופחות קרעים ותפרים. יולדות שימו לב! בלוטת המוח המפרישה את ההורמון המזרז את שחרור הורמון הרילאקסין מפרישה יחד עימו את ההורמון הממריץ יצירת חלב בשדיים. כלומר, כל עוד תהיה המרצת פטמות על ידי התינוק, המוח ייצר הורמון שימריץ יצירת חלב, אך גם הורמון הרילאקסין המרכך מרקמות הרחם, לכן אתן ממשיכות לתפקד עם גמישות יתר לאורך תקופת ההנקה ויש גם שם לוודא כי אתן שומרות על טיפול כירופרקטי מתחזק, מונע כולל תרגילי חיזוק וייצוב הגב, האגן השכמות והצוואר.
ומה לגבי נעלי העקב?
כדאי לדעת כי ככל שעקב הרגל מונח על משטח הנעלה גבוה יותר, כך יוגבר העומס על שרירי הגוף האחוריים על ידי מרכז שיווי המשקל במוח על מנת לשמור שלא תיפלו לפנים. התוצאות הישירות של עמידה על עקבים כיווץ וקיצור שרירי השוקיים האחוריות והחלשת שרירי הרגל הקדמיים, לחץ וכווץ והחלשת גידי אכילס בעקבים, קיצור שרירי ירכיים קדמיות הגורם למשיכת פיקות הברכיים כלפי מעלה, לשחיקה, כאבים, שחיקה ולחץ בברכיים הקדמיות , משקל הגוף נדחף אל כפות הרגליים הקדמיות, לוחץ ושוחק את פרקי הבוהן הגדולה עד כדי היווצרות דלקת ובליטה ניוונית אדומה וכואבת בשם האלוקס וואלגוס. בנוסף, מוגבר הלחץ על חוליות הגב מכיוון שהעקבים הגבוהים דוחפים את מנח האגן כלפי מעלה, מגבירים את זוית שקע הגב, את שחיקת מיפרקי חוליות הגב והעומס על שרירי השכמות והראש האחורי עד כדי כאבי ראש.
מה עושים/עושות?
עם תחילת ההריון ולמעשה גם הרבה לפניו, עליכן להתחיל לחזק את איזור הבטן, רצפת האגן, העכוזים הירכיים, הרגליים והגב. אלו סיסמאות נחמדות אבל התוכן חשוב מאוד. כדאי ורצוי לפני אימוני חיזוק וייצוב להגיע לבדיקה ואבחון מסודרים של מנח החוליות והשרירים, לקבל טיפולי יישור אגן וחוליות כירופרקטיים וכשאתן ישרות לפי בדיקות הכירופרקט, אז להתחיל את האימונים.
ולגבי העקבים? בבקשה לא לעבור את גובה 2.5 סמ ביחס עקב אל קדמת הנעל, או לבחור נעליים גבוהות סימטרית (פלאטפורמה), רק שכאן, עקב הגבההת מרכז הכובד הסכנה לנקעים גדולה.
- תאונות, נפילות ופציעות
תאונות, נפילות ופציעות קורות לכולנו בעקבות קצב החיים המודרניים וגורמות למרכזי היציבה במוח לנעול שרירים באופן לא מבוקר כפעולה הגנתית על הגוף. בנוסף, הכוחות הפיזיים שהופעלו על הגוף שלנו במקרים אלו, גורמים במרבית המקרים לאגן ולחוליות הצוואר והגב לצאת מהמנח הישר והיציב. העובדה כי הנפילה היתה קטנה או התאונה היתה איטית ואנחנו לא מרגישים כאב מיידי נותנת לנו תחושת אשליה מדומה שהכל תקין.
הפגיעות והנזקים לגוף ולמוח בתאונות דרכים רבות יותר מכיוון שהעומס הפיזיקאלי והמכאני המופעל על הגוף שלנו מגוף המכונית הפוגעת רב ביותר. חוליות הצוואר אשר טולטלו בעת התאונה לפנים ולאחור או לצדדים החלו להיתפס עקב כיווץ מגננתי של שרירי הצוואר שנמתחו ונפגעו אף הם בקרעים קטנים.
התוצאות המיידיות הן התחלת דלקת בשרירי הצוואר ומיפרקי החוליות, נעילה וקיצור אוטומטי של שרירי הצוואר הפגוע על ידי מרכזי שיווי המשקל במוח, ירידה חדה בתנועת חוליות הצוואר ועבודת חיישני התנועה העיצביים התפוסים שקשורים למרכזי הגברת ופיענוח תחושות שיווי המשקל, הראיה והשמיעה. בנוסף, גורמת מתיחת הרקמות בצוואר פגיעות מתיחה של בלוטות התריס ויותרת התריס האחראיות על חילוף החומרים בגוף, פיקוח על רמת הסידן בדם, על העירנות, חום הגוף ופעילות איברי הגוף.
מה התוצאות העיקריות הצפויות לפי סדר הופעתן עקב התאונה?
- ירידה חדה באיכות ורמת תנועת הגוף והצוואר, ואיתה ירידה חדה בהפעלת תחושות תנועה למוח, תחושות ואיכות הראיה, השמיעה ושיווי המשקל…..ואי רצון לזוז ולנוע. כאן מגיעות אבחנות הרפואיות ככאבי צוואר או סרוויקאלג'יה במקום סנדרום צליפת שוט (וויפלאש) אקוטי, סאב-אקוטי או כרוני. לצערנו, מרבית הנפגעים מגיעים לטיפול בשירותי הבריאות בקהילה ולא מגיעים או מופנים ישירות לטיפול המוביל מחקרית בהצלחה ויעילות, הכירופרקטיקה.
- ירידה הדרגתית בחילוף החומרים, בסבילות לחום וקור, בתזונה לקויה, בעליה במשקל, בירידת סף הרגישות לכאב ומגע, הכל כואב ורגיש עם כאבים נודדים ומפושטים. כאן מגיעה האבחנה הרפואית תת-פעילות בלוטת התריס או הייפו-טיירודיזם במקום דלקת טראומטית של בלוטת התריס, ולצערנו מטופלים בעיקר בעזרת הורמון מתאכותי של בלוטת התריס, אלטרוקסין בעוד שחוליות וחיישני השלד ורקמות הבלוטות נשארים ללא טיפול.
- עקב הירידה בתנועת הגוף ופעילות החיישנים מהשלד, נפגעים גם מרכזי הנפש ובטחון העצמי ומופיעים דיכאון, רוגז יתר, קשיי ריכוז, שיכחה, ישנוניות ביום ושינה קלה בלילה, איבוד שמחת חיים. כאן מופיעה האבחנה הרפואית סנדרום פוסט טראומטי. כאן ניתנים מרשמי תרופות נוגדות דיכאון וטיפולים פסיכולוגיים בעוד שהסיבה העיקרית למחול השדים הנפשי הזה נעוצה בחיישני תנועה הממשיכים להיות תפוסים ובמערכת פיענוח תחושות החסרה את הגורם הממריץ אותה, הפעלת החיישנים על ידי הטיפולים הכירופרקטיים השונים.
- השלב הרביעי והאחרון, האבחנה הסופית, כאבי גוף מפושטים או פיברומיאלג'יה. הטיפול והגישה הכירופרקטית השיקומית גם למצב זה כוללת הנעה דינאמית ואיזון כלל החיישנים בגוף ובצוואר במיוחד, שיפור התזונה כולל תוספי תזונה כגון כורכומין, סלניום, אבץ, ויטמין D, חשיפה יומית מפוקחת לשמש, הפחתת דלקתיות מעי וצריכת חלבוני חיטה, הגברת צריכת ירקות ירוקי עלים והאצה הכחולה ירוקה ספירולינה.
דעו לכם כי מרגע הנפילה וכיווץ השרירים המיגננתי האוטומטי שהמוח מבצע, מתחילה פעולה נוספת של המוח, והיא ניסיון תיקון היציבה על ידי המוח. מכיוון שהאגן כבר נוטה מהתאונה, הפציעה או הנפילה, מרכזי שיווי המשקל באוזן התיכונה ובמוח הקדום האחורי שלנו מתחילים לחשב מיידית את נסיון החזרת יציבת הגוף למרכז הגוף. פעולות אוטומטיות עצביות אלו גורמות לכל נפגעי התאונות והנפילות לפתח עקמות נרכשות עקב רצון המוח להיות במרכז הגוף בעוד שהאגן נוטה לצד והרגלים לא ישרות באורכן. תהליך אוטומטי "טבעי" זה של מנגנון ההישרדות של הגוף ומרכזי המוח תחת כוח הכבידה גורם לכם ללכת ולנוע באופן א-סימטרי, לשחיקה, הגברת עומסים על הצוואר, שכמות והגב, לדלקת וכאבים.
מה עושים?
אם נניח כי כאשר אנו מרגישים כי אין כאב או מגבלה פיזית משמעותית לאחר התאונה או הנפילה אזי הכל תקין, סביר להניח כי הרפלקסים המגננתיים השומרים עלינו החלו בתהליכי כיווץ השרירים למניעת תנועה, וכן עצם הנפילה ו/או התאונה גרמה לנו מתיחות שרירים ורקמות אשר השפיעו ישירות על מנח החוליות בצוואר, בגב ובאגן. במקרים נוספים, גם פגיעות בברכיים ובקרסוליים או בכתפיים יגרמו לנו להתחיל לצלוע ולשנות את יציבתנו. אם נמשיך כרגיל את שגרת החיים בעבודה, במשפחה או במנוחה ללא בדיקה ואבחון כירופרקטי מקיף של מבנה השלד ואיכות תנועותיו ותיפקודו, נגרום להתחלת פגיעה ניוונית המתחילה שקטה בגב, בצוואר, בברכיים, קרסוליים או באגן. עם חלוף החודשים והשנים, נתחיל להרגיש קשיחות, הגבלת תנועה וכאבים באיזורי התנועה וחלוקת המשקל לאורך השלד. אם התחלנו פעילות ספורטיבית ואימונים כאשר אנו לא מאוזנים וישרים, הפגיעות והפציעות הן רק שאלה של זמן.
לכן, חייבים להגיע לבדיקות ואבחון מסודר אצל ד"ר לכירופרקטיקה אשר לאחריהן תורכב לכם תוכנית של טכניקות טיפול ותרגילי חיזוק ומתיחה. עכשיו, לאחר 2-3 טיפולים, כאשר אתם ישרים ומאוזנים, אתם יכולים לחזור לפעילות, ללכת ולהתעמל באופן בטוח, חזק ובריא יותר.
- כניסה לרכב פרטי
כניסה של נהג או נוסע אל תוך רכב פרטי, אשר בדרך כלל תהיה נמוכה עקב מבנה הרכב הפרטי, מכריחה אתכם לעקם את הגוף והצוואר באלכסון כלפי חוץ על מנת שהראש לא יפגע בגג הרכב. אם נוסיף לזאת גם את מהירות הכניסה וזריקת האגן אל מושב הנהג גורמת לאגן מכה חוזרת חד צדדית ממושב הרכב. מכה זאת גורמת אגנכם להתעקם, לרגליים לא להיות שוות, לשרירים בירכיים ובגב להתקצר והופ, כאבים. עיקום הגב לצד באופן תכוף יכול לגרום לפגיעות דיסק בגב.
נוסף על זאת, כיפוף הצוואר כלפי חוץ בכניסה לרכב הפרטי הנמוך עלול לגרום לתפיסת שרירי וחוליות הצוואר פגיעות דיסק צוואריות או לכאבי ראש.
מה עושים?
משתדלים לבצע ביקורת עצמית של יציבתנו וכניסתנו לרכב במנח הכי ישר שניתן, ובשום פנים לא לבצעה מהר וכלאחר יד.
- זמני איכות השינה ותנוחותיה
השינה חשובה לכלל מערכות הגוף ובוודאי למערכות העצבים ולמוח. מחקרים במדעי רפואת השינה מראים כי אנו צריכים לפחות בין 6-8 שעות שינה על מנת לשמור על חילוף החומרים הבריא, החלפת חומרי הפסולת בתאי הגוף, לשחרור השרירים מעומס פעולות היום יום, ולספיגת נוזלי שיכוך הזעזועים של הדיסקים אל תוך כריות הדיסק הבין-חולייתיות. ספיגת הנוזלים הללו מתאפשרת עקב מנח שינת האדם בשכיבה והיא מתבצעת לאורך שעות ארוכות בחלחול איטי ולפי מקצב נשימות הגוף. תנועות הנשימה פותחות וסוגרות את בית החזה שגורם לעמוד השדרה לבצע כפיפה ופשיטת חוליות עדינה של 1.5 מ"מ. לכן, אם נחסוך ונקצר את משך זמני השינה, כריות הדיסק שלנו לא יתחדשו באופן יומי ונתרום לשחיקתם עד כדי ניוונם והיווצרות פגיעות דיסק וכאבים.
איכות השינה תלויה במגוון תהליכים המתרחשים בגוף ובמיוחד בצוואר ובמוח. אם בריאות ותפקוד הצוואר לקויים, ישלחו תמידית אותות תחושת אי נוחות או אפילו כאב מחיישני הלחץ והכאב במיפרקי הצוואר ואפילו אם נירדם, השינה לא תגיע למצבה העמוק (REM) ונתעורר מכל רעש או תזוזה קטנה. התוצאה המיידית היא תפקוד עייף וחוסר ריכוז בבוקר למחרת וחוזר חלילה. ההורמון המשפעל שינה במוח נקרא סראטונין והוא נשלט ומבוקר על ידי הורמון חשוב אחר במרכז הטאלאמוס במוח, אוראקסין. הורמון זה שולט על הגברת התיאבון, חילוף החומרים בגוף ופירוק השומן החום, ועל ניהול רמות הסראטונין במעגל הסירקאדיאני של היקיצה והשינה. מחקרים מעניינים כירופרקטיים מ 2014 הראו כי איזון כירופרקטי של מיפרקי חוליות הצוואר והגב הגביר מיידית את רמת הורמון האוראקסין בדם. הדבר אף יכול להסביר למה מטופלים מדווחים לאחר טיפול כירופרקטי מלאי אנרגיה, חיות, מרץ ושישנו טוב ועמוק בלילה שלאחר הטיפול.
ומה לגבי התנוחות שינה?
אם נרצה לוודא כי הגוף שלנו יתעורר בריא ומשוחרר יותר בבוקר, נצטרך לזכור שנהיה חייבים להפחית חיכוך ולחץ על הגב ועל הגפיים כמה שניתן.
התנוחה הכי בריאה לגוף ולחילוף החומרים היא בשינה על הגב.
כאשר ישנים על הצד, מופעל לחץ חוזר על פרקי הכתף, האגן והירך ותורם לשחיקתם לאורך עשרות שנים. נקודה חשובה נוספת, היא תפקוד חוליות הגב ופרקי הגפיים בתנוחת שינה על הצד. האגן הרחב ומעליו המותנית הצרה לא מאפשרים לקבל את אותה תמיכת שינה מהמזרן לאורך ימים רבים. זה בפירוש לא נדיר שאנו מוצאים בבדיקות היציבה אנשים צעירים ומבוגרים הישנים וקמים על צידם האחד עקמת נרכשת לכיוון צד השינה והקימה המועדף. הדבר נגרם להם עקב שקיעת המותנית הצרה אל המזרן לאורך חודשים ושנים. כמובן שעקמת זאת יכולה לתרום ו/או לגרום לכאבי גב תחתון או עליון ביום שלמחרת, וכן דלקות בגידי הירך ו/או הכתף שנלחצו גם הם אל מול המזרן.
שינה על הבטן אסורה מהטעמים הפשוטים של סיבוב ופיתול חוליות הצוואר שעות ארוכות בלילה במקום המנחוה והשחרור שהן זקוקות לו, מנח האגן מתעקם בשינה על הבטן מכיוון שברך אחת תכופף אוטומטית לפנים על ידי המוח, על מנת לאפשר לבית החזה תנועה בנשימה בשינה.
מה עושים?
על מנת לאפשר לגוף חילוף חומרים מייטבי, יש לבצע מתיחות יזומות מיוחדות של הגב, השכמות, הצוואר והירכיים כפי שאנו מלמדים ומדגישים בפני כל מטופלינו במרפאותינו על המזרן לפני השינה וכן להעדיף תנוחת שינה על הגב או על הצדדים לחילופין. כמובן שאיננו שולטים באופן מודע בתנוחות השינה שלנו. הן נקבעות בהתאם לפעילות המוח בעיבוד פעילויות היום שעבר והחלומות. כל שנשאר לנו הוא לנסות ולהטמיע עובדות אלו בתת המודע שלנו של טוב או רע.
- שימוש בטלפון רגיל, נייד או בטאבלט
קדמת הטכנולוגיה והתקשורת מכריחה אותנו להשתמש בטלפונים ובמכשירי שיחה ומדיה צגית. מכיוון שהחיים בישראל עמוסים במוקדי לחץ, רבים נוהגים לבצע מגוון מטלות בו זמנית. לכן, מראה אדם או אישה מחזיקים טלפון רגיל במשרד בין הצוואר לכתף תוך כדי הקלדה במחשב או ביצוע עבודות ידנית בסביבת שולחן עבודתם. החזקת הטלפון כך גורמת לא רק לעיקום הצוואר וקיצור שריריו אלא ובמיוחד להפעלת חיישני מגע ומיקום נוירולוגיים במיפרקי חוליות הצוואר העליונות הגורמים לריפלקס או משוב עצבי מהיר עם מרכזי יציבת הגוף האוטומטיים במוח הקדום האחורי, הסראבלום, אשר גורמים לרפלקס המשך לאורך עמוןד השדרה עד כדי כיווץ שרירי הצוואר, פגיעות דיסק צידיות בצוואר, וכיווץ הגב העליון והתחתון באותו צד בו מוחזק הטלפון. התוצאה העגומה והלא מודעת הנגרמת לאדם המחזיק את הטלפון בעזרת צווארו היא משיכת האגן ועיקומו ובהמשך, כאבי הגב הידועים שנזכרו לעיל.
אם תסתכלו סביבכם, תוכלו לראות תופעה נפוצה אף יותר, והיא רכינת הראש והצוואר מעל מסך הטלפון הנייד או הטאבלט לקריאת וניהול הודעות ומדיה אלקטרוניות, וכן שיחה טלפונית תוך כדי הרכנת הראש והצוואר לפנים ולצד, רוצה לאמור שאנחנו לא שומעים את שיחתו אם הוא כפוף לפנים.
כפיפה זאת גורמת לחוליות הצוואר ללחוץ על כריות הדיסק הצוואריות ולפגיעה בהן וכן לפגיעה במנח הבריא של יציבת הצוואר, לפגיעה באותם חיישני מגע ומיקום נוירולוגיים המשפיעים כעת על מרכזי מוח אשר אחראים על שיווי משקל, שמיעה וראיה.
מה עושים?
מודעות אישית לנזקים האפשריים בפעולותינו ומניעתם עד כמה שאפשר. שיפור העבודה הארגונומית המשרדית או הביתית בעזרת אוזניה ומיקרופון המחוברים לטלפון, אוזניית בלוטוס או בפשטות החזקת השפורפרת בעזרת היד האחת מול צוואר זקוף וישר ימנעו את הצורך בהחזרת השפורפרת בעזרת הצוואר ולבטח ימנעו נזקים בריאותיים בטוחים.
הדבר תקף שבעתיים לשימוש בטלפונים הניידים אשר חייבים לשפר את אופן השימוש בהם, הבאתם לגובה העיניים לקריאה וניהול ההודעות האלקטרוניות או שימוש באוזניה או שעון בלוטוס חכם.
- עישון
העישון גורם לנו הרבה נזקים בריאותיים במגוון מערכות הגוף. קיימים נזקים לא מודעים בקרב ציבור המעשנים לחוליות הגב, לרקמות החיבור, הגידים ובמיוחד לכריות הדיסק הבין-חולייתיות. כאשר עשן הסיגריה נכנס לריאות, בין שאתם המעשנים הישירים לבין שאתם מעשנים עקיפים הנוכחים במקום בילוי אפוף עשן, זפת הסיגריות חוסמת ומפחיתה החלפת חמצן לדם, והניקוטין בעשן הסיגריות נכנס דרך הריאות למחזור הדם. עם כניסתו לדם, הוא נהפך לחומצה ניקוטינית המזיקה לגוף במגוון מישורים: נוזלי הגוף והדם של המעשנים נעשים חומציים יותר ונגרם שחרור סידן מחוליות השדרה ועצמות השלד בניסיון לנטרל כימית ולאזן את מצב חומציות הדם לנייטראלי. איבוד והוצאת הסידן גורמת לדילול העצמות והחוליות עד כדי כאבי גב ממקור חולשת גופי החוליות. בנוסף, גורמת החומציות לכיווץ גודל כדוריות הדם האדומות אשר תפקידן להסיע חמצן לאיברי הגוף. הכדוריות המכווצות מאבדות את כושר נשיאת החמצן לרקמות הגוף והחוליות ומזרזת ניוון עמוד השדרה וכריות הדיסק. עובדה נוספת ומעניינת היא שאותה חומצה ניקוטינית גורמת להפסקת פעילות חלבון אנזים מיוחד בשם פוספולייפאז בסביבת כריות הדיסק ועמוד השדרה. חלבון אנזים חשוב זה, אחראי על פירוק הדלקת ברקמות השדרה ובכריות הדיסק. לכן, קיימים ממצאי הדמייה ודימות שלדיים שכיחים במטופלים מעשנים כגון אוסטיאופורוזיס או מחלת דילול העצם וכן פגיעות דיסק ניווניות מוקדמות כבר בגילאי שנות העשרים והלאה.
מה עושים?
גמילה והפסקת העישון הן הכרחיות ובמקביל לקיחת תוספי מזון ותזונה טבעיים סותרי חומציות ונוגדי חימצון.
- תזונה
בדומה לעישון, גם בתחום התזונה קיימים מזונות הגורמים לנוזלי הגוף שלנו להיות חומציים יתר על המידה ולהוביל אותנו לאיבוד מסת סידן מהעצמות, לדלקות מעיים ודלקות פרקים, כאבי גב וכפות רגליים. הם כוללים צריכה מוגברת של בשר אדום, קמחי חיטה ומוצריהם, חלב, שמרים, סוכרים ומשקאות ממותקים או חריפים.
מה עושים?
תזונה מאוזנת ומרובה בירקות ופירות ממגוון צבעים וסוגים עם דגש על עלים ירוקים,
צריכת בשר מופחתת ובמקומה דגים וחלבון מהצומח כגון אצות וקטניות, שתיה מרובה ותוספי מזון נוגדי חימצון.
- גנטיקה מתרימה
בשנים האחרונות החלה אופנה מחקרית רפואית לחפש את האשם בתחלואי בריאות האדם בעיקר במטען הגנטי שלנו, הגנים, ובכלל זה את הגורם הגנטי לכאבי הגב במרבית האוכלוסיה. כמו רוצים להגיד שלמערכות הבריאות ולאדם אין שום אחריות אישית או סביבתית על מצב הבריאות ותחלואת כאבי הגב.
קיימת עובדה ידועה גנטית כי קיימים שינויים מולדים אשר עוברים בתורשה בין דורות ומשפחות בתדירות בין חלקי אחוז או אחוזים בודדים בשנויים נדירים ועד כדי 10 אחוזים בשינויים נפוצים. שינויים אלו, אשר לרוב מקורם במבנה חוליות השונה מהמבנה הנורמאלי נקראים אנומאליות ומשפיעים על הלחץ המכאני בין החוליות ובאגן. הם גורמים לתנועה מכאנית מוגבלת יותר, לחיכוך, לדלקת, לכאבים ולעקמת נרכשת מפצה.
מעבר לשינויים אלו, קיימות משפחות אשר להן, במטען הגנטי האחראי על יצירת סוגי רקמות הקולאגן המחברות בין איברי הגוף וכן בין חוליות השדרה ומעטפות כריות הדיסק, קיים יחס אחר. מרבית סוגי הקולאגן הינם קשיחים וקשיחים למחצה ומיעוטם הינם אלאסטיים. במשפחות אלו עם מטען גנטי של גמישות יתר כלל גופית, אחוז סוגי הקולאגן האלאסטיים רב יותר. גמישות יתר אלאסטית בכריות הדיסק או רקמות החיבור בחוליות היא גורם משמעותי מתרים לכאבי גב ופגיעות דיסק מכיוון שאנשים אלו יסבלו כאבים, פגיעות ובקע בטני או מפשעתי מהר יותר ממרבית האוכלוסיה כאשר ישבו שעות ארוכות בעבודה, טיסות או נסיעות, ירימו משאות או ידחפו ארגזים. הסיבה היא פשוטה: הרמות עם גמישות היתר ידחסו ויקרעו מהר יותר תחת עומסי כוח הכבידה, משקל הגוף ודרישות מקומות העבודה, הלימודים, המשפחה והסביבה. לבד מגורמי חסר אלו, לגמישי היתר קיימים יתרונות הישגיים משמעותיים בתחומי הספורט שאינם משחקי כדור או ספורט מגע, כגון שחיה, ריצה ורכיבת אופנים. בחלק מאותם אנשים עם גמישות יתר נמצאו ריכוזים גבוהים של קולטני ויטאמין D ברקמות החיבור והועלתה השערה כי ריכוז גנטי גבוה של אותם קולטנים קשור לניוון ופגיעות מוקדמות בעמוד השדרה. ההוכחות הסופיות לכך עדיין רחוקות מאוד. קיימים גם שינויים מולדים ביצירת קולאגן פגום במספרים בודדים בכל מדינה.
- מתח, עומס נפשי, הורות וזוגיות
מתחים ועומסים נפשיים במהלך החיים מוגברים ביתר שאת עקב דרישות וציפיות הסובבים אתכם לפעולות, ליזימת דברים, להכלה והבנה, לחינוך, להגנה ובטחון אישי. לחצים אלו גורמים לשרשרת פעולות של מרכזי מוח ובלוטות, הייפו-טאלאמוס, בלוטת פטואיטארי ובלוטות האדרנל הנמצאות מעל הכליות להפריש את הורמון מנהל פעולות הגוף בלחץ – קורטיסול.
הקורטיסול הינו הורמון חומצי וכאשר רמתו בדם גבוהה עקב מתח, לחץ וכעסים, נוזלי הגוף המכילים אותו נהיים חומציים ופוגעים במגוון תהליכים ואיברים בגוף כולל נעילת לסתות (ברוקסיזם) וכיווץ שרירי הלסת והצוואר לכאבי ראש וצוואר, עד כדי מחלות, קשיי שינה, כולל הגברת רגישות הגוף והגב לכאבים עקב החומציות. על מנת לנטרל את חומציות הגוף מהקורטיסול באופן טבעי ואוטומטי, הגוף מוציא וגורם לאיבוד סידן מהעצמותעל מנת לנטרל את אותה חומציות, ואז נוצרת "בריחת סידן" וכאבי עצמות ופרקים.
בנוסף, כאשר אתם צועקים על בן או בת הזוג או הילדים, אתם למעשה מפעילים עומס רגעי אך מתגבר על שרירי הצוואר וחוליות הצוואר אשר לאחר שוך הסערה, נשארים תפוסים ויכולים לתרום או אף ישירות לגרום לכאבי הגב, הצוואר או הראש.
אוקיי, נחשו עכשיו מה עושה הטיפול הכירופרקטי במיפרקי הצוואר לקורטיסול?
וואו, אתם אלופים. נכון, הוא מפחית אותו ואת חומציות הגוף על ידי השפעה רפלקסית מהפעלת חיישני הצוואר, דרך חוט השדרה למרכז המוח היפוטאלאמוס ומשם, מרגיע ומאזן את בלוטת ההורמונים החשובה לכלל הגוף, פטואיטארי (יותרת המוח) ובוודאי על היצרן הראשי של הקורטיסול, בלוטות האדרנל הנמצאות מעל הכליות.
במחקר כירופרקטי כפול סמיות מ 2010, הראו החוקרים הכירופרקטיים ממצאי בדיקות דם ורוק לפני ואחרי הטיפול הכירופרקטי בהשוואה לטיפול מדומה של נגיעות, כאשר הבדיקות שנלקחו בסמוך לסיום הטיפול הראו הבדל מובהק של ירידה בהורמון הלחץ בדם.