פריצת דיסק בעמוד השדרה – הגישה הכירופרקטית נמצאה מובילה

המחקר האורטופדי האמריקאי האחרון שהרעיש את התקשורת בתחום השוואת גישות הטיפול בפריצות דיסק בגב התחתון, חשף למעשה וויכוח אקדמי, קליני ופרקטי אך גם פילוסופי ארוך שנים.

הוא חשף את מערומי האורטופד המטפל אשר נקרע בין כאבו של המטופל ומיעוט אפשרויות הטיפול בבעיות הגב במסגרת סל הבריאות לבין הנחיות הרופא המחוזי של קופת החולים שלו, לחסוך בהוצאות הבריאות.

הוא חשף את מגבלותיו של האורטופד המנתח היודע היטב את מלאכתו באחיזת הסכין והמחט אך מעדיף לא לקחת חלק באחריות האישית לליווי המטופל ושיקומו לאחר הניתוח. את זה, הוא משאיר לתחום הרופא והאורטופד המטפל בקופת החולים בלבד אשר למעשה מטפל בתרופות ופיזיוטרפיה.

אלו, אכן מורידות דלקת אך אינן מיישרות את חוליות הגב הנטויות שגרמו לפריצה ובוודאי לא את האגן ועצם העצה, אשר גרמו ועדיין גורמים לחוליות להיות נטויות. 1-3 שנים לאחר הניתוח אנחנו מקבלים הפתעה: כאבי הגב חזרו ולעיתים תכופות עם הקרנת כאב או נימול מחודשים. למה? הרי עברנו ניתוח לא?

מה שחסר בעבר, ולצערנו עדיין בהווה בתהליך הטיפולי שקיבלתם לנפגעי הגב הוא שילוב הד"ר לכירופרקטיקה בסל הבריאות ובטיפול בכל מטופל עם בעיות גב, אשר זאת התמחותו: בדיקה אבחון ויישור חוליות הגב, האגן ועצם העצה, ריווח החוליות והשרירים ושאיבת כרית הדיסק הבולטת, הבוקעת או החומר הפרוץ חזרה פנימה אל בין החוליות כולל שיקום ותמיכה נאותה. בדיקת תמחור הטיפול הרפואי והניתוחי בפגיעות דיסק מול הטיפול הכירופרקטי השיקומי מראה יתרון ברור לכירופרקטיקה. הטיפול הרפואי נע בין 15,000 ל 25,000ש"ח ואילו הכירופרקטי, רק 1000 עד 3000ש"ח. בנוסף לעלות הנמוכה, יש לטיפול הכירופרקטי יתרון בולט נוסף: הטיפול הוא טבעי, סופר-בטוח ועם החמרות נדירות מאוד בתדירות של 1 ל 200:000 לערך.
אך מי יגיד מהי הדרך המהירה והבטוחה ביותר לחזרה לשגרה, לעבודה ולילדים?

המחקרים כאמור מצביעים על יתרון בולט למקצוע הכירופרקטיקה אך לא רק. נמצא כי שילוב מגוון מקצועות טיפוליים כגון הזריקות, הדיקור הסיני שיקום הידרוטרפי בבריכה שיקומית והרפיית השרירים בלילה בעזרת תוספי תזונה משחררי שרירים או תרופות כאלו (לתרופות יש תופעות לוואי, זוכרים?) יזרזו את שיפור מצבכם מאוד.

כאבי הגב והפגיעה בבריאות הגב אשר בחלקה הקטן בלבד מסתיים בפריצת הדיסק, מתחילה כאשר כריות הדיסק בין החוליות מתחילות להתפתח בצורה לא ישרה ותחת אינספור זעזועים מהגיל הצעיר, דרך הבגרות והשירות הצבאי ובהמשך בשעות הישיבה הממושכת באוניברסיטה, בכסא הרכב, בבית, עם הילדים, בבילוי ובמשרד.

עקב גמישות החוליות ומשקל גוף קטן יחסית, אנו לא מוצאים הרבה פגיעות דיסק כואבות ומגבילות בילדות ובבגרות, אך כאבי הגב מופיעים לרוב לראשונה בשנות התיכון והצבא, ועיקר מקרי הפריצות מאובחנות מספר שנים לאחר הצבא או לאחר גיל 35.
העובדות הסטטיסטיות משאלוני מחקר על תכיפות כאבי הגב באוכלוסיה מראות על כך שאם לפני 25 שנים דיברו על 80% מהאוכלוסייה שתסבול מכאבי גב לפחות פעם אחת לאורך החיים, הרי שהמספרים כיום רק עולים והאומדן עומד על 90% ויותר. לפני כשנה דווח מחקר מטעם ארגון הכאב האירופאי על כי 20% מאוכלוסיית ארצות אירופה וכן גם בישראל סובלים מכאב גב כרוני, תמידי.

על מנת להבין את כיוון הפתרון הכולל לבעיה זאת חייבים להבין איך מתחילות רוב בעיות הגב ואיך נגרמות פריצות הדיסק בגב או בצוואר.
הסיבות לרוב הכאבים הללו וכן בהחלט גם לפריצות הדיסק, נעוצות בתפקוד לקוי של כריות הדיסק, חיישנים נוירולוגיים זעירים המפקחים על תנועת הגוף, השרירים, האגן ועצם העצה המהווים את בסיס הבניין של עמוד השדרה וחוליות הגב עליהן נשען הגוף.

מהו אותו תפקוד לקוי?, מי כיום אחראי לטפל בו במסגרת סל הבריאות בישראל?
במרבית המקרים, ולפי סקרים קליניים עכשוויים במרפאות הכירופרקטורים בישראל, נמצא כי
9 מתוך 10 מטופלים חדשים מגיעים עם אגן הנוטה לצד מסוים ורגל אחת הנמשכת למעלה קצרה מדומה בין סנטימטר ועד אפילו חמישה סנטימטרים. הליכה זאת גורמת לעמוד השדרה להתפתל, להתעקם ולהפעיל עומסים לא שווים על כריות הדיסק. נטיית האגן איננה תוצאה של הכאב כי אם מקדימה אותו.
בבדיקות יציבה ועקמת בגילאי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים נמצא רוב ניכר של בנים ובנות ההולכים עם אגן נוטה וארוכי רגליים לא שוות אך עדיין, ללא כאב.
                                                            

עומסים אלו אשר לא מטופלים מניעתית ותחזוקתית על ידי הדוקטור לכירופרקטיקה, נשארים בלית ברירה או מחוסר ידיעה לטיפול על ידי רופאי המשפחה או המטופלים עצמם בעזרת משככי כאבים, פיזיוטרפיה וביקור תקופתי אצל אורטופד קופת החולים. בחלק המקרים משולבות גם זריקות בגב, בעמוד השדרה ופעולות פולשניות נוספות אך עדיין, המטופל נשאר עם אגן נטוי, הולך עקום ולא מאוזן והכאב חוזר וחוזר אם לא כל שבוע אז כל חודש או חצי שנה.

במחקר אמריקאי כירופרקטי יעודי קוהורטי שתוכנן לקבוצת מטופלים שסובלים מפריצות דיסק בינ-חולייתיות בצוואר או בגב התחתון, השתתפו 27 מטופלים. הם נבדקו בהדמיית MRI לפני הגעתם לבדיקת וטיפול הכירופרקטור, וכן בבדיקת MRI חוזרת לאחר סיום הטיפול הכירופרקטי. מתוך מטופלי המחקר, 83% השתפרו במידה ניכרת גם לאחר שנת מעקב וכן אצל 63% ניכרו שיפורים חלקיים עד מלאים במצב ומבנה כריות הדיסק הפגועות. מתוך המטופלים שטופלו, 78% חזרו לעבודתם המקורית מלפני הפגיעות(1).

עומסים מצטברים אלו המלווים לעיתים בקשיחות, רגישות או כאבים חוזרים מרקמות הסובבות את החוליות, גורמים עם השנים לשחיקת חוזק מעטפת של הדיסק, להיווצרות סדק במעטפתו, לבליטת הבלט דיסק ובקיעת הבקע דיסק.
המעבר משלבים אלו לשלב פריצת הדיסק עם ההקרנה לעכוז ולרגל הוא קל ביותר ואורך בשנייה של תנועת גוף בכפיפה בבית או בעבודה, בזינוק מהיר מהמיטה בבוקר או ברכינה מעל כיור האמבטיה.

במחקר איטלקי קליני השוואתי מבוקר וכפול סמיות נבדקו במרכזי שיקום הגב יעילות ואיכות טכניקות טיפול כירופרקטיות ופיזיוטרפיות בטיפול בכאבי גב אקוטיים המקרינים כאב לרגלים ונובעים מבקע דיסק בינ-חולייתי בגב התחתון. נבדקו וטופלו 102 מטופלים בגילאים 19 עד 63 שנים. ניתנה אפשרות טיפולית לכל מטופל עד לשיכוך כאב מלא או עד 20 טיפולים. הטיפולים הכירופרקטיים נמצאו יעילים יותר במהירות וברמת שיכוך הכאב המקומי בגב והכאב המקרין לרגל. מסקנת החוקרים הייתה כי הטיפול הכירופרקטי האקטיבי הוא בעל השפעה מהירה ויעילה יותר מהטיפול הפיזיוטרפי הפסיבי (2).

סכמת פריצת דיסק ולחץ על עצב      פריצת דיסק וניוון מפרק חוליה ימני ב CT     פריצת דיסק בניתוח

בלט הדיסק, בקע הדיסק או פריצת הדיסק מפעילים לעיתים קרובות לחץ וחיכוך על עצבים היוצאים בין חוליות עמוד השדרה וגורמים כאב מקרין לעכוזים ולרגליים. במקביל, גורם החיכוך לדלקת, חומציות ובצקת בסביבת העצב, הדיסק והחוליה.

במחקר  כירופרקטי אקדמאי קליני על עכברי מעבדה בעלי מערכות עצבים הדומות בעיקרון ליונקים אחרים, הוזרקו לעכברים חומרי דלקת לעצבי חוליות ידועים מראש. מחצית מהעכברים קיבלו טיפול כירופרקטי מדויק בעזרת מכשיר איזון מכאני למפרקי החוליות עם העצבים המודלקים, והמחצית השנייה הושארה ללא טיפול כקבוצת ביקורת. בבדיקת רמת הדלקת נמדדו זמני תגובה לכאב וכן תצלומי מיקרוסקופ אשר הראו בבירור יתרון בהפחתת הדלקת לקבוצת הטיפול הכירופרקטית (3).

הפגיעות בכריות הדיסק גם גורמות לפחיסת גובה כריות הדיסקים, לחיכוך מפרקי החוליות ולתהליך ניווני בו נוצרים זיזים סידניים על ידי השקעת סידן במוקדי הדלקת על ידי תהליכים אוטומטיים המתרחשים בגוף.
פחיסת גובה כרית הדיסק מוכחת בכירופרקטיקה על ידי צילומי רנטגן הנלקחים בעמידה ומאובחנים לפי מדידת קווי גובה בחוליות. סימון קוו הפחיסה הוא על שם החוקר מאק-נאב.

או קיי, יש יציבה לקוייה, שרירים תפוסים, דיסק פגוע, כאבים מקומיים ומקרינים. מה עושים בכלל?, למי פונים קודם?
דרך הטיפול היעילה ביותר חייבת לכלול את מגוון הגורמים המטפלים ולא רק חלקם על מנת שהמטופל יחלים מהר, בבטחה ועם כמה שפחות סיכונים.
מחקר בעייתי זה הציג למעשה כעובדה מוגמרת כי לא חשוב מה נעשה, לאחר שנתיים לא יהיו לנו כאבים מקרינים לרגל. האם זהו הפתרון האידיאלי?
תוצאות שאלוני המטופלים במחקר זה נאספו לגבי תחושות החולשה או הכאב המקרין לרגליים לאחר שנתיים מיום הניתוח או הטיפולים במרכזים הרפואיים. משום מה לא דיווחו השאלונים או המטופלים האם היו או נשארו כאבי גב מאז הניתוח או הטיפולים, וכן לא נבדקו יציבתם הנכונה, טווחי התנועה ומוגבלותם של המטופלים והמנותחים לאחר שנתיים טיפולים ומעקב. יתרה מכך, רוב גישות הטיפול הלא ניתוחיות אשר הומלצו על ידי הרופאים היו תרופות כאב חזקות, זריקות אפידורליות, מדרסים, חגורות גב ומכשירי זרם חשמלי TENS אשר בפני עצמם נמצאו בספרות המדעית במחקרי קוקריין האקדמיים היוקרתיים ללא ביסוס מחקרי מובהק וללא יעילות מוכחת.

הכירופרקטורים בישראל גורסים כבר שנים רבות כי יש לבצע רפורמה מערכתית בתחום הטיפול בבעיות עמוד השדרה בפרט ובריאות הגוף בכלל. בעוד שמערכות הבריאות הקנדיות והנורווגיות ובחלקן גם האנגליות והאיריות כבר הבינו לפני שנים את חשיבות שילובו של הד"ר לכירופרקטיקה בסל שירותי הבריאות הממשלתי כגורם המטפל הראשוני המקביל לרופא המשפחה והאורטופד, מתעקשים רופאים להחליט עבור המטופל על הטיפול שנראה להם, הטיפול שקופת החולים מחליטה עבורם או בו הם מאמינים פילוסופית וכלכלית.

במחקר אמריקאי משותף לרופא משפחה מומחה וד"ר לכירופרקטיקה מומחה נבדקה חברת ניהול רפואית אמריקאיתIPA) ) המקבילה בתפקודה לקופת חולים בישראל. בהבדל מישראל, הועסקו כגורמי רפואה ראשוניים (Primary Health Care) רופאי משפחה במקביל לדוקטורים לכירופרקטיקה. המחקר נערך לאורך 4 שנים משנת 1999 עד וכולל 2002 בשיקאגו, אילינוייס. המחקר הראה חיסכון ניכר בהוצאות חברת הניהול הרפואית במטופלים אשר נבדקו ונוהל טיפולם במרפאות הכירופרקטיות. נמצא כי במרפאות הכירופרקטיות:

• נרשמה ירידה בהפניות לאשפוז חולים בבתי חולים ב- 43%,
• נרשמה ירידה בימי האשפוז בבתי החולים ב- 58.4%,
• נרשמה ירידה בנחיצות פרוצדורות רפואיות וניתוחים ב- 43.2%,
• נרשמה ירידה במתן מרשמים והוצאות תרופתיות ב- 51.8%.
• נרשמה עלייה משמעותית בשביעות רצון המבוטחים והמטופלים.

מסקנות החוקרים הובילו אותם לציין כי מחקר זה מראה כי ד"ר לכירופרקטיקה עובדים כיאות בתור גורמי רפואה ראשוניים, וכי "…הגישה הלא ניתוחית ולא תרופתית בקהילה יכולה להפחית בצורה ניכרת את עלויות מערכות הבריאות במדינה וזאת, מבלי לפגוע באיכות השירות המקצועי הגבוה. הגישה הזאת השיגה חסכון בהוצאות מערכת הבריאות לא על ידי מניעת טיפול או הפחתתו היזומה הבירוקרטית על ידי שיטות של כלכלת בריאות כי אם אפשרות תגבור השילוב המקצועי רפואי-כירופרקטי כטיפול רפואי ראשוני מונע."(4)

מורכבות השכלתו האקדמית והכשרתו ארוכת השנים של הדוקטור לכירופרקטיקה כולל הספרות המחקרית הענפה התומכת ביעילות הכירופרקטיקה בהשוואה לגורמי טיפול אחרים בתחום בריאות הגוף ותפקוד עמוד השדרה, האגן והפרקים הסמוכים לו כולל פגיעות הדיסקים הבינ-חולייתיים רק תומכים בטיעון  הכירופרקטורים בישראל לשילובם בסל הבריאות והגדרת מעמדם המקצועי בפרוטוקולי טיפול משולבים או מקבילים לרפואה ממש כמו קנדה, נורווגיה, אנגליה ואירלנד.
מדינות אלו הורו לרופאי המשפחה שלהן וגורמי הממשל והבריאות המקומיים להפנות את מטופלי הגב קודם כל לטיפול כירופרקטי שמרני, אשר נחשב לבטוח מאוד סטטיסטית אך כאן אצלנו בישראל וכן חלקית בארה"ב ממשיכים רופאי המשפחה להיות אובדי עצות, ואילו הנוירולוגים והאורטופדים המנתחים, ממשיכים ברובם לסבור כי להם הפתרון והסמכות האולטימטיביים לטיפול ופתרון בעיות הגב ופריצות הדיסק.
כולנו תקווה לשפר את השירות הבריאותי הניתן לאזרחי ישראל בהכללת מקצוע הכירופרקטיקה בסל הבריאות כך שתרופות, זריקות, פיזיוטרפיה וניתוחים לא יהיו הפתרון היחיד המוצג בפני המטופל הסובל, אלא מכלול הגורמים המטפלים הקיים.