עדויות ממחקרים מדעיים ומקרי מטופלים המלמדים על היעילות והבטיחות, והשוואתם למקצועות בריאות אחרים:
מקצוע הכירופרקטיקה מתקיים לאורך 117 השנים האחרונות הודות לכמה גורמים:
- יעילותו והצלחותיו בטיפולים השונים,
- המלצות המטופלים שעברו ועוברות מפה לאוזן,
- הקמת רשת ענפה של מוסדות לימוד אוניברסיטאיים גבוהים לכירופרקטיקה ברחבי העולם,
- הכשרה ובחינות תקופתיות וממשלתיות,
- מיסוד חקיקת מקצוע הכירופרקטיקה ברוב המדינות המערביות ובעיקר פיתוח המחקר הכירופרקטי ושיטות טיפול חדישות במוסדות הלימוד, בארגונים מקצועיים שונים וכן במרפאות הפרטיות.
כל אלה נהנים היום מתקציבי מחקר רב-שנתיים בהיקף של מיליוני דולרים מהמוסד הלאומי האמריקאי לבריאות (NIH), ארגון הבריאות העולמי (WHO) וגופים ציבוריים אחרים. עדיין, המחקר הכירופרקטי מוגבל בהיקפו בהשוואה למחקר הרפואי והתרופתי,הממומן במיליארדי דולרים באמצעותממשלות וחברות התרופות ברחבי העולם.
העדויות ממחקרים בתחום הכירופרקטיקה נצברו בעיקר לאורך שלושת העשורים האחרונים, לאחר הקמת המועצה להשכלה כירופרקטית גבוהה (CCE), הקמת המועצה להשכלה ומחקר כירופרקטים (FCER), שדרוג תוכניות הלימוד לרמה אקדמית וקלינית המקבילה לבתי הספר לרפואה והוצאת ירחוני מחקר מקצועיים. העדויות כמובן מתחלקות ברמתן האקדמית והמחקרית לפי סוג המחקר והעדות.
רמת המחקר הגבוהה ביותר – חלה על מחקרים או תהליכי טיפול אשר ניתנים לשכפול על ידי כירופרקטורים או חוקרים אחרים, כלומר הם מראים בוודאות כי תיאוריות והנחות מקצועיות מתקיימות סטטיסטית בסבירות גבוהה וכי כל חוקר אחר אשר יבצע את אותו תהליך מחקר יקבל תוצאה סופית דומה.במחקרים אלה חלוקת הנבדקים היא אקראית והם, הנבדקים, בעלי סמיות כפולה, כלומר שני גורמים משפיעים אשר מבוצעים באקראי או בצורה החסויה למבצע המחקר ולמשתתף בו. לדוגמה, מחקר אשר משווה בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת, בידיעת המטופלים, בהסכמתם ובחתימתם. המטופלים מחולקים באקראי וללא ידיעתם לקבוצת המטופלים המחקרית ולקבוצת הביקורת. קבוצת המחקר מקבלת את טכניקות הטיפול הידניות הנבחנות במחקר זה ואילו קבוצת הביקורת מקבלת טיפול כירופרקטי מדומה בצורת נגיעות אקראיות ולא מכוונות. המחקר נעשה בפיקוחם ובביקורתם של יוזמי המחקר על כלל תהליכי המחקר כדי שלמטפלים לא יהיה שום מניע או קשר לבחירת המטופלים ולידיעת תוצאות הטיפול לפני סיום המחקר.
מחקרים אלה מכונים מחקרים פרוספקטיביים, והם בודקים נושא או תיאוריה כירופרקטית תוך כדי מהלך הטיפול. נוכל למצוא כאן עשרות מחקרים בלבד עקב עלותם הכספית הגבוהה. עלות זו נובעת מהעלויות הגבוהות הן מצד שכרם של בעלי מקצוע חיצוניים ובלתי תלויים אשר תפקידם לבקר, לנתח ולפקח על תהליכי המחקר והן מצד הוצאות ארגוניות אחרות הכרוכות בתהליך המחקר. זו גם הסיבה שמחקרים אלה מתרכזים לעת עתה בעיקר בתחומי הטיפול הכירופרקטי בכאבי הגב התחתון, הצוואר והראש. מחקרים מסוג זה אשר הגיעו לבשלות מחקרית וסטטיסטית מפורסמים בירחונים המקצועיים המובילים בכירופרקטיקה וברפואה ועונים על הוראות מדעיות ומחקריות מחמירות. לרשימה החלקית המתעדכנת בכל שנה אנא ראה פירוט והסבר למטה.
רמת המחקר הבינונית – חלה על מחקרים אשר בודקים תיקי מטופלים, חומר ארכיוני ומחקרים ישנים, ומשווים אותם לתיאוריות הכירופרקטיות שנבדקות. עלותם הכספית נמוכה יחסית שכן הצורך הוא בכוח אדם מצומצם שיחפש חומר באינטרנט ובספריות, יקרא ויתמצת מחקרים שנמצאו ויגיש ניתוח סטטיסטי של התוצאות שהתקבלו. מחקרים אלה קלים יותר לביצוע ואורכים זמן מועט יחסית. נוכל למצוא כאן עשרות רבות אם לא מאות מחקרים. הם יפורסמו בירחונים מקצועיים בינוניים ברמתם עד גבוהים בתחום הכירופרקטיקה, ולעתים רחוקות בירחונים רפואיים בעלי שם. גם מחקרים אלה הם בעיקר בתחומי טיפול כירופרקטי בכאבי הגב התחתון, הצוואר והראש אך גם בתחומי הכאבים המקרינים לגפיים, תפקוד השרירים והעצבים, היציבה והעקמת, כריות הדיסק הבין-חולייתיות, פגיעות תאונות כגון צליפת השוט (ויפלאש), השפעת הטיפול הכירופרקטי על אסטמה, הרטבות לילה, כדוריות הדם הלבנות, הישגי ספורטאים ושביעות רצון המטופלים. לרשימה החלקית המתעדכנת בכל שנה אנא ראה פירוט והסבר למטה.
רמת המחקר הנמוכה – חלה על מחקרים ועדויות ברמה התחלתית, אשר עדיין משמשים כעדות אקדמית לפיתוח תיאוריה ומחקרים ראשוניים, כדוגמת מחקרי פיילוט. בקטגוריה זו מתפרסמים מחקרים שערכו בדרך כלל במרפאותיהם הפרטיות דוקטורים לכירופרקטיקה במטופליהם, שהם הנבדקים במחקרים. לכן מחקרים אלה להיות יכולים להיות מוטים בתוצאות המחקר ואף להשפיע על אופן הצגתם וכתיבתם. כמו כן, נוכל למצוא סיכומים אקדמיים של מקרי מטופלים מיוחדים בהם הטיפול הכירופרקטי הצליח, אם בעצמו או בשילוב מקצועות נוספים, והמטופלים השתפרו והחלימו. נוכל למצוא אותם במגוון תחומי הטיפולים הכירופרקטיים ובמגוון האבחנות הרפואיות, גם הביזאריות ביותר כאמירת הכירופרקטור: "אנו עוזרים לגוף לרפא את עצמו באופן טבעי". נמצא כאן עשרות אלפים של עדויות מתיקי המטופלים ומירחונים וארגונים מקצועיים עממיים עקב עלותם הכספית הנמוכה ורמת הדרישה האקדמית והמחקרית הנמוכה באשר להגשה ולניתוח המקצועי של החומר. לרשימה החלקית המתעדכנת בכל שנה אנא ראה פירוט והסבר למטה.
מחקרים כירופרקטיים מובילים ברמת המחקר הגבוהה
1. במחקר כירופרקטי ייעודי קוהורטי בארצות-הברית, שתוכנן לקבוצת מטופלים הסובלים מפריצות דיסק בצוואר או בגב התחתון, השתתפו 27 מטופלים. הם נבדקו בהדמיית MRI לפני שנבדקו וטופלו על ידי כירופרקטור, וכן בבדיקת MRIחוזרת לאחר סיום הטיפול הכירופרקטי. מתוך מטופלי המחקר, 83% השתפרו במידה ניכרת בכריות הדיסק ובכאבים ואצל 63% מתוך 17 האחוזים הנותרים נותרו כאבים אך ניכרו שיפורים חלקיים עד מלאים במצב ובמבנה כריות הדיסק הפגועות. מתוך כלל המטופלים שנבדקו וטופלו, 78% חזרו לעבודתם המקורית מלפני הפגיעות.
2. במחקר קליני-השוואתי שנעשה באוסטרליה, נבדקו והושוו ההשפעות והיעילות בטיפולי כירופרקטיקה, פיזיותרפיה ובטיפול הרפואי של רופא המשפחה במטופלים עם כאב צווארי. במחקר נבדקו 183 מטופלים בני 18 עד 70 שנה. לאחר שבעה שבועות של טיפול בכל תחום, נבדקו קבוצות המטופלים והושוו אחוזי ההצלחה הטיפולית. הטיפול הכירופרקטי השיג 68% הצלחה, הטיפול הפיזיותרפי 51% וטיפול רופאי המשפחה 36%. מסקנת החוקרים הייתה כי במקרה של כאבי צוואר קיים יתרון ברור לטיפול הכירופרקטי.
Manual therapy, physical therapy, or continued care by a general practitioner for patients with neck pain.
3. במחקר קליני-השוואתי מבוקר בקבוצת ביקורת וכפול סמיות שנערך באיטליה, נבדקו במרכזי שיקום הגב יעילותן ואיכותן של טכניקות טיפול כירופרקטיות ופיזיותרפיות בטיפול בכאבי גב אקוטיים המקרינים כאב לרגליים, הנובעים מבקע דיסק בין-חולייתי בגב התחתון. נבדקו וטופלו 102 מטופלים בני 19 עד 63 שנים. לכל מטופל ניתנה אפשרות טיפולית עד לשיכוך כאב מלא או עד 20 טיפולים. השפעת הטיפולים הכירופרקטיים הייתה מהירה וטובה יותר על שיכוך הכאב המקומי בגב ובכאב המקרין לרגל, ולכן הטיפולים הכירופרקטיים נמצאו יעילים יותר.
מסקנת החוקרים הייתה כי לטיפול הכירופרקטי האקטיבי השפעה מהירה ויעילה יותר מהטיפול הפיזיותרפי הפאסיבי.
4. מחקר קליני ואקדמי כירופרקטי בדק את ההשפעה של הטיפול הכירופרקטי על איכות פעולת הרפלקס העצבי Hברגל. במחקר השתתפו 36 מתנדבים. מכשיר הבודק הולכה חשמלית במערכות העצבים בדק את עצבי רגליהם לפני הטיפול הכירופרקטי ולאחריו. הממצאים הראו כי הטיפול הכירופרקטי שיפר את תגובת העצבים ואת מהירות הרפלקסים ברגליים.
5. רופאים-חוקרים בריטיים, מיידה ושות', השוו ב-11 מרפאות קהילה במחוז מידלסאקס, אנגליה, את יעילותה של הגישה הטיפולית-רפואית, הנהוגה בבתי החולים למטופלים הסובלים מכאבי גב תחתון. 741 מטופלים בני 18 עד 65 נבדקו והיו במעקב זמן-מה לאחר הטיפול. הטיפול הרפואי כלל טכניקות פיזיותרפיות למתיחות ולשחרור הגב (מייטלאנד), והטיפול הכירופרקטי כלל טכניקות כירופרקטיות לאיזון החוליות, האגן והשרירים, כולל מתיחות כירופרקטיות מיוחדות. ממצאי המחקר הראו עדיפות לגישת הטיפול הכירופרקטי בתחום כאבי הגב הכרוניים והחזקים גם בסיום המחקר וגם לאחר תקופות המעקב של חצי-שנה עד שנה. המלצת הרופאים החוקרים הייתה כי יש לשקול את שילוב מקצוע הכירופרקטיקה במסגרות רשמיות בבתי החולים.
6. במחקר אקדמי בתחום הכירופרקטיקה הנוירולוגית בדק הפרופסור פרד קאריק, חוקר ומומחה בכירופרקטיקה, את השפעת הטיפול הכירופרקטי בחוליות ובמפרקיהן בצוואר על התשדורות החשמליות העדינות במוח וביטוין באיכות הראייה. כירופרקטורים מומחים בדקו 500 מתנדבים בצווארם מימין ומשמאל ומדדו להם את שדות הראייה העיוורים, הידועים בפיזיולוגיה כבעלי שטח נתון. החוקר מצא קשר הדוק בין הימצאות שטח ראייה עיוור גדול יותר ולא תקין ובין הימצאות הפרעה בתפקוד חוליות הצוואר והחיישנים המכאנו-רצפטורים. איזון חוליות הצוואר בידי הכירופרקטור הביא מידית לשיפור הראייה של המטופל באמצעות הקטנת השטח העיוור.
מסקנת החוקר הייתה כי אפשר לעקוב בדיוק רב אחרי השפעות הטיפול הכירופרקטי על המוח באמצעות בדיקת מסלולי עצבים ידועים.
7. החוקר הכירופרקטי הקנדי דוקטור קאסידי וצוות אורטופדים מבית החולים האוניברסיטאי בעיר סאסקאטון, קנדה, בדקו והשוו את השפעתן של טכניקות פיזיותרפיות רפואיות מול טכניקות כירופרקטיות על כאב וטווחי תנועת צוואר במטופלים אשר צווארם נפגע בתאונות. 100 מטופלים נבדקו – מחציתם טופלו בטיפול פיזיותרפי בודד וללא המשך אשר כלל מתיחות והנעת הצוואר לצדדים, ומחציתם טופלו בטיפול בודד וללא המשך אשר כלל איזון ושחרור כירופרקטי של חוליות הצוואר. ממצאי המחקר הראו כי טווחי התנועה השתפרו בשתי הקבוצות אך בקבוצת הטיפול הכירופרקטי דווח על שיכוך כאב של 85% לעומת 69% בקבוצת הטיפול הפיזיותרפי.
מסקנת החוקרים הייתה כי הטיפול הכירופרקטי יעיל מהטיפול הפיזיותרפי במטופלים הסובלים מכאבים ומתפיסת צוואר.
The immediate effect of manipulation versus mobilization on pain and range of motion in the cervical spine:
8. החוקרים ההולנדים קוס ושות' בדקו והשוו את יעילות הטיפולים השונים הנהוגים במערכות הבריאות למטופלים הסובלים מכאבי גב או צוואר. המחקר תוכנן ונערך כמחקר קליני כפול סמיות עם קבוצת ביקורת. אוכלוסיית המחקר הייתה 256 מטופלים אשר לא נחשפו לטיפול פיזיותרפי או כירופרקטי לאורך שנתיים לפחות. המטופלים חולקו לשלוש קבוצות באקראי: לקבוצת הטיפולים הכירופרקטיים שכללו איזון עמוד השדרה והפרקים הסמוכים לו, כולל מתיחות כירופרקטיות; לקבוצת הטיפולים הפיזיותרפיים שכללו מתיחות פיזיותרפיות, עיסוי, תרגילים ושימוש במכשור פיזיותרפי; ולקבוצת הטיפול בידי רופאי המשפחה, שכללו מתן תרופות נגד כאב, ייעוץ למניעה ומנוחה בבית. קבוצת הביקורת קיבלה טיפול במכשור פיזיותרפי אשר נראה היה מחובר לחשמל, אבל בפועל היה מנותק ולא ביצע שום פעולה פיזית.
תוצאות המחקר הראו יתרון מידי לטיפולי הכירופרקטיקה והפיזיותרפיה על פני רופאי המשפחה, עם יתרון מתמשך גם בביקורת, שנעשתה לאחר שנה, לטובת הקבוצה הכירופרקטית בתחומי תפקוד הגב, הצוואר ושיכוך הכאב.
The effectiveness of manipulative therapy physiotherapy treatment by the general practitioner and placebo
9. החוקרת הכירופרקטית הדנית הידועה, פרופסור לה-בוף, חקרה את השפעותיו ואת יעילותו של הטיפול הכירופרקטי על מחלות ועל בעיות בריאות באיברי הגוף אשר אינן קשורות בבריאות עמוד השדרה. היא חקרה זאת באמצעות שאלון מחקר שהוצג בפני 5,607 מטופלים ב-385 מרפאות כירופרקטיות הפזורות ברחבי ארצות-הברית, קנדה, מקסיקו, הונג-קונג, אוסטרליה, דרום-אפריקה ויפן. מטרת השאלון הייתה לברר אם הורגש שינוי לטובה או לרעה לאחר הטיפול הכירופרקטי לחוליות מסוימות בעמוד השדרה, המשפיעות לכאורה על אלרגיות, אסטמה, נשימה, עיכול, זרימת דם, תפקוד הלב, שמיעה, טינייטוס או צלצולים באוזניים, בעיות סינוסים, הרטבת לילה ובעיות גניקולוגיות. חיבור השאלון בוצע כך שתימנע עד כמה שאפשר הטיה בגין אמון המטופל בכירופרקטור ובטיפול, תימנע השפעתו של מידע מוקדם וימנעו השפעת מידע סוציו-אקונומי או השפעה תרבותית סוציו-גיאוגראפיות על תוצאות המחקר. השאלון ניתן למטופלים למילוי בפרק זמן שהוגבל לשבועיים מתחילת הטיפול בהם. המחקר חזר למעשה על מחקר שנערך בשבדיה שש שנים קודם לכן. התוצאות היו מפתיעות, שכן הן היו שוות לתוצאות המחקר הראשון. הן הראו כי כ-20% מהמטופלים אשר דיווחו על בעיית בריאות מסוימת דיווחו לאחר שבועיים על שיפור בתפקוד האיבר שעליו התלוננו. הבעיה השכיחה והמטופלת בהצלחה רבה במיוחד הייתה בעיית נשימה, אסטמה או ברונכיט – 27% מהמטופלים; הבעיה השנייה בשכיחותה הייתה בעיית עיכול, צרבת ועצירות – 26% מהמטופלים; הבעיה השלישית הייתה של זרימת דם – 21% מהמטופלים. לגבי שאר התלונות נמסר כי יש להחיל קריטריוני בחינה ובדיקה מחמירים יותר על מנת להגיע למובהקות סטטיסטית.
10. במחקר משותף אשר ביצעו רופא משפחה מומחה ודוקטור מומחה לכירופרקטיקה נבדקה חברת ניהול רפואית אמריקאית המקבילה בתפקודה לקופת-חולים בישראל. להבדיל מישראל, הועסקו כגורמי רפואה ראשוניים (Primary Health Care) רופאי משפחה במקביל לדוקטורים לכירופרקטיקה. המחקר נערך בשיקאגו, אילינויס, לאורך ארבע שנים, משנת 1999 עד 2002 (כולל). המחקר הראה חיסכון ניכר בהוצאות חברת הניהול הרפואית במטופלים אשר נבדקו וטופלו במרפאות הכירופרקטיות. נמצא כי במרפאות הכירופרקטיות:
• נרשמה ירידה בהפניות לאשפוז חולים בבתי חולים ב-43%
• נרשמה ירידה בימי האשפוז בבתי החולים ב-58.4%
• נרשמה ירידה בנחיצות פרוצדורות רפואיות וניתוחים ב-43.2%
• נרשמה ירידה במתן מרשמים והוצאות תרופתיות ב-51.8%
• נרשמה עלייה משמעותית בשביעות רצון המבוטחים והמטופלים.
מסקנות החוקרים מהמחקר היו כי דוקטורים לכירופרקטיקה עובדים כיאות בתור גורמי רפואה ראשוניים, וכי "…הגישה הלא ניתוחית והלא תרופתית בקהילה יכולה להפחית במידה ניכרת את עלויות מערכות הבריאות במדינה, וזאת, מבלי לפגוע באיכות השירות המקצועי הגבוה. הגישה הזאת השיגה חיסכון בהוצאות מערכת הבריאות לא באמצעות מניעת טיפול או הפחתתו היזומה הבירוקרטית בשיטות של כלכלת בריאות, כי אם באפשרות תגבור השילוב המקצועי רפואי-כירופרקטי כטיפול רפואי ראשוני מונע."
11. בסקירת המחקרים המתקדמים במערכת ספריית המחקרים הרפואיים קוקריין, קבעו החוקרים אמות מידה והוכחות מדעיות לטיפולים לא תרופתיים לכאבי ראש כרוניים או חוזרים. הם מצאו הוכחות מחקריות מובהקות המראות שאימון סיבולת עדין לחיזוק שרירי הצוואר מוריד את ההסתברות להתקפי כאבי ראש בטווח הקצר והארוך, ואילו טיפולי כירופרקטיקה מיוחדים לצוואר ולרקמות הרכות יעילים במיוחד להפחתת עוצמת הכאבים, תכיפותם וצמצום השימוש במשככי כאבים.
12. במחקר כירופרקטי-אקדמאי נוסף שנערך בארצות-הברית, נבדקה ההשערה כי הטיפול הכירופרקטי משפיע על גלי המוח אשר גורמים להפגה ולשיכוך מידי של כאבי הגב בשונה מסוגי טיפול אחרים. כאבי הגב הכרוניים קשורים בחלקם לפעילות יתר ולתפיסה של שרירי הגב הארוכים וכן לאלה הקטנים, העמוקים. המחקר שילב והשווה בין הטיפולים השונים: הטיפול הכירופרקטי, הטיפול הפיזיותרפי וטיפול הדמה למטופלים, וכל זאת במקביל לבדיקות מידיות בו-זמניות של הולכה חשמלית ב-EMG משרירי הגב המטופלים וכן בדיקות גלי מוח בו-זמנית באמצעות מכשור אלקטרוני Trans-cranial Magnetic Stimulation המחובר לראשי המטופלים. תוצאות המדידות הראו הוכחה חשמלית להשפעת הטיפול הכירופרקטי – נצפתה הרפיה מידית, אם כי זמנית, של שרירי הגב לאחר הטיפול הכירופרקטי, ואילו בטיפול הפיזיותרפי ובקבוצת הביקורת לא נמדדה השפעה טיפולית על שרירי הגב. מסקנת החוקרים הייתה כי זו הוכחה מדעית להשפעת הטיפול הכירופרקטי על הכאב, על נוקשות השרירים ועל מרכזי המוח. ואולם הדרך המדעית למציאת המסלול העצבי המדויק אשר מושפע מהטיפול הכירופרקטי עדיין לפנינו.
13. במחקר כירופרקטי אקדמאי שנערך בארצות-הברית, נבדקה ההשערה כי הטיפול הכירופרקטי בתחום כאבי הגב שנובעים מחיכוך רקמות והיווצרות דלקת בעצבים בין החוליות גם תורם להורדת הדלקת בעצבים, נוסף על השיפור בתפקוד החוליות. לשם כך, וכדי להימנע ממגוון גורמים משפיעים, פנימיים וחיצוניים, נערך המחקר על חיות-מעבדה. נבחרו 72 עכברי-מעבדה, אשר נמנים כמונו על ממלכת היונקים; אמנם עמוד השדרה שלהם שונה במקצת אבל מערכות העצבים הבסיסיות זהות. העכברים הופרדו לשלוש קבוצות. קבוצת הניסוי והטיפול הכירופרקטי הממוקד בחוליות העכברים בעזרת מכשיר ידני כירופרקטי בשם אקטיווטור, קבוצת הטיפול המדומה בנגיעה אקראית ולא מכוונת וכן לקבוצת הביקורת.
בעזרת מזרק הוכנסו חומרים מעוררי דלקת לפתחי החוליות התחתונות בגב העכברים, וכמדד להיווצרותם ולהימצאותם של הדלקת והכאב, נמדדה סף תגובתם של העכברים לחום רגעי מהיר. בפיזיולוגיה ידוע שתחושת כאב מורידה את סף הרגישות לחום, והנחת החוקרים הייתה כי העכברים הכואבים יגיבו ביתר מהירות לחום.
לאחר שלושה ימים, כלומר כבר לאחר שלושה טיפולים, הראתה קבוצת הטיפול הכירופרקטי זמני תגובה איטיים יותר המסמנים פיזיולוגית התחלה של נסיגת הדלקת, ואילו בקבוצות האחרות כמעט שלא נצפו שינויים לאורך כשבועיים טיפול. בסיום השבועיים בוצעו ניתוחים פתולוגיים ונבדקו העצבים בפתחי החוליות. הממצאים, שנצפו בבדיקות מיקרוסקופיות, הראו מעט מאוד נפיחות וסימני דלקת בעצבים של קבוצת העכברים מטופלי הכירופרקטיקה, בעוד עצביהם של העכברים הנבדקים בקבוצות האחרות היו נפוחים ואדומים מדלקת.
מסקנות החוקרים היו, שטיפול ידני כירופרקטי מדויק לחוליות הגב יכול להביא להקלה של ממש על חומרת הדלקת, ולקצר את משך הכאב ורגישות היתר שיוצרות החומציות והדלקת גם בבני אדם. כמו כן, תורם הטיפול הכירופרקטי לשיפור תנועת המפרקים והחוליות, וזו משפרת את מעבר הדם וחומרי המזון לעצבי עמוד השדרה והחוליות ואלה משככים טבעית את הדלקת.
מחקרים כירופרקטיים מדעיים מובילים ברמת המחקר הבינונית
1. במחקר השוואתי סטטיסטי ורטרוספקטי בארצות-הברית נבדקו אוכלוסיות זהות של מטופלים באותה חברת ביטוח רפואית לאורך ארבע שנים. אוכלוסייה אחת קיבלה אפשרות של כיסוי ביטוחי לבדיקות וטיפולי כירופרקטיקה וכן כיסוי לכל הטיפולים, הבדיקות והניתוחים הרפואיים; לאוכלוסייה האחרת לא ניתנה אפשרות לכיסוי בדיקות וטיפולי כירופרקטיקה.
בקבוצת הביטוח בעלת הכיסוי הכירופרקטי נמצא כי האוכלוסייה שמרה על בריאותה במקביל לחיסכון ניכר בהוצאות רפואיות. בקבוצה זאת, בתחום כאבי הגב, פחתו ניתוחי הגב ב-32%, פחתה צריכת צילומי הדמיית CT & MRIב-37% וצילומי הרנטגן ב-23% וכן פחת ב-40% הצורך באשפוז בבית חולים. בתחום כאבי הצוואר, באוכלוסייה שקיבלה כיסוי כירופרקטי, נמצא כי נחסכו 50% מניתוחי הצוואר, נחסכו 46% מהדמיות CT & MRI, 36% מצילומי הרנטגן ו-50% מהאשפוז בבית חולים. מסקנת החוקרים הייתה, כי שילוב רשמי של מקצוע הכירופרקטיקה בשירותי בריאות ראשיים בתחום בעיות הצוואר והגב התחתון חיוני וחוסך הוצאות בריאות רבות.
2. מחקר כירופרקטי שנערך בנורבגיה כלל 115 מרפאות כירופרקטיות, ומתוכן נדגמו אקראית 10 מטופלים הסובלים אקוטית וכרונית מכאבי גב תחתון. המחקר בדק את השפעת הטיפולים הכירופרקטיים על מטופלים הסובלים מכאבי גב כרוניים, תדירותם ומשך זמן השפעתם. המחקר מצא שיפור משמעותי במצב המטופלים עד כדי חיים ללא כאב כבר לאחר ארבעה טיפולי כירופרקטיקה. כאשר התחילו לרווח את תדירות הטיפולים, נמצא כי במרווח של שלושה חודשים מהטיפול האחרון, הייתה כמות נכבדה של החמרות חלקיות וכאבים, ובמרווח של 12 חודשים, חזר מצב המטופלים למצב הכאב וההגבלה ההתחלתי.
מסקנת החוקרים הייתה כי יש לקבוע תדירות מינימום לטיפול כירופרקטי-תחזוקתי, והיא עד לשלושה חודשים לסובלים כרונית בגבם.
3. מחקר כירופרקטי מבוקר שנערך בארצות-הברית בדק את יעילות הטיפול הכירופרקטי המורכב, מול הגישה הפאסיבית המקובלת במכוני טיפול וכפתרון ביתי, שבה מניחים כריות חום לכאבי גב תחתון הנובעים משינויים ניווניים של דלקת פרקים לא ריאומטית ((OA. הטיפול הכירופרקטי המורכב כלל טכניקות ידניות, טכניקת מתיחה כירופרקטית מיוחדת וכריות חום לחות. הטיפול הפאסיבי כלל רק כריות חום לחות. במחקר השתתפו 252 מטופלים, אשר קיבלו עד 20 טיפולים, ונבדקו רמת שיכוך הכאב ואיכות טווחי התנועה. תוצאות המחקר בטיפול הכירופרקטי המורכב הראו שיפור מהיר יותר בשיכוך הכאב, בטווחי התנועה ובביצוע פעילויות היום-יום לעומת השימוש בחום בלבד.
4. מחקר כירופרקטי ייעודי אך לא רנדומאלי בדק את השפעת הטיפול הכירופרקטי על הקלת כאבי חזה במטופלים חולי לב המאובחנים כאנגינה פקטוריס כרוני בבית חולים בדנמרק. המחקר כלל 275 חולים אשר נבדקו על ידי כירופרקטורים כדי לאבחן אם מקור הכאבים בהקרנה מעמוד השדרה בגב העליון ובצוואר או שהוא מופנה מרקמות הלב ובית החזה. לאחר האבחון הכירופרקטי, נמצא כי רק 50 חולים סבלו מכאב המופנה מרקמות הלב ואילו ב-225 הנותרים נבע הכאב מעמוד השדרה ורקמותיו. כל החולים קיבלו טיפול כירופרקטי המורכב ממגוון טכניקות טיפוליות. תוצאות המחקר הראו שיפור של 75% בכאבי החזה בקבוצת החולים עם הכאב המקרין מעמוד השדרה ו-25% באלה עם כאבי רקמות בית החזה והלב. החוקרים אימצו את הממצאים אך ציינו כי נחוצים עוד מחקרים רנדומאליים כדי לאשר את ממצאי המחקר שלהם.
5. מחקר כירופרקטי רנדומאלי שנערך בארצות-הברית בדק את השפעת הטיפול הכירופרקטי המורכב ותכיפותו על מטופלים הסובלים כרונית מכאבי ראש ממקור צווארי. המטופלים חולקו לשלוש קבוצות, והן אופיינו בתדירות טיפולים שונה: 1. טיפול אחד לשבוע למשך ארבעה שבועות. 2. שלושה טיפולים לשבוע למשך ארבעה שבועות 3. ארבעה טיפולים לשבוע למשך ארבעה שבועות. ממצאי המחקר הראו שרוב המטופלים הראו שיפור חלקי בין הטיפול השלישי או הרביעי אך שיפור ניכר או מלא רק בין 9 ל-12 טיפולים. המחקר שבוצע על מדגם קטן קרא להציב אותו על מדגם גדול ומייצג.
6. במחקר אחר בדקו אותם החוקרים את השפעת הטיפול הכירופרקטי ומה מספר הטיפולים היעיל למי שסובלים מכאבי גב כרוניים ממקור מכאני ניווני. ממצאי המחקר מראים שהשיפור היעיל ביותר בכאב ובתפקוד היה בין 12 ל-16 טיפולי כירופרקטיקה אשר ניתנו למשך ארבעה שבועות. חשוב לציין כי במחקר זה ניתנו הטיפולים על ידי מתמחים בוגרים בסיום התמחותם בקולג'ים הגבוהים לכירופרקטיקה ולא על ידי כירופרקטורים בעלי ניסיון רב.
7. מחקר קליני ראשוני אקראי ומבוקר שנעשה בארצות-הברית בדק קשר בין מטופלים הסובלים מלחץ דם גבוה ובין הימצאות הפרעות בתפקוד חוליות הגב העליון או סאבלוקסציות כירופרקטיות במישוש מפרקי חוליות הגב העליון, וכן את השפעת הטיפול הכירופרקטי על רמת לחץ הדם הדיאסטולי. במחקר השתתפו 30 מטופלים בני 24 עד 50, והם חולקו לקבוצת ביקורת, קבוצת הטיפול הכירופרקטי וקבוצת הטיפול בעיסוי. לפני כל טיפול או ביקור נמדד לחץ הדם, וגם מיד לאחר הטיפולים. הטיפולים והמחקר ארכו כחודשיים. ממצאי המחקר איששו את קיום ממצאי המישוש בחוליות הגב העליון, וגם את הפחתת לחץ הדם ב-6.3 מ"מ כספית בממוצע בקבוצת המטופלים בטיפול הכירופרקטי. מסקנת החוקרים הייתה שיש אפשרות טובה ליישם את מודל המחקר על אוכלוסייה גדולה יותר ומייצגת.
8. החוקרים הכירופרקטיים הקנדיים דוקטור וורנון ושות' בדקו את השפעת הטיפול הכירופרקטי לעמוד השדרה ולמערכות העצבים על רמות משככי הכאב הטבעיים החזקים המיוצרים בעזרת רקמות הגוף והנודעים בשם בטא-אנדורפינים, אשר מופרשים לנוזלי הפלסמה ולמחזור הדם. המחקר תוכנן ונערך תחת בקרה ובדיקות פלסמה 20 דקות לפני הטיפולים, 5 דקות לפני הטיפולים,
ו-5, 10 ו-30 דקות לאחר הטיפולים.
ממצאי הבדיקות הראו במשתתפי קבוצת המחקר עלייה קטנה אך ברורה לאחר הטיפולים הכירופרקטיים של חומרי בטא-אנדורפינים במחזור הדם, ואילו בקבוצת הביקורת, אשר לא טופלה כירופרקטית, נרשמה רמה אחידה עד קטנה של האנדורפינים משככי הכאב הטבעיים.
מסקנת החוקרים הייתה שיש להמשיך ולחקור איך בדיוק גורם הטיפול הכירופרקטי לשחרור האנדורפינים לדם.
Vernon HT, Dhami MS, Howley TP, Annett R, J Manipulative Physiol Ther Jun 1986; 9(2) : pp. 23-115.
9. החוקרים הכירופרקטיים האמריקאיים קוקיון ושות' בדקו במחקר ראשוני מבוקר בקבוצת ביקורת את השפעת הטיפולים הכירופרקטיים מול טיפול מדומה על רמת ההורמונים מעוררי הדלקת, הידועים בשם המקצועי F2a 15-keto-13,14-dihydroprostaglandin ((KDPGF2a, בנשים הסובלות מכאבי בטן וגב הקשורים לתסמונת הקדם-וסתית. נבדקו והושוו נשים בנות 19 עד 49. בקבוצת המחקר ניתנו טיפולי כירופרקטיקה לאגן, למפרקי האגן ולחוליה L5, ואילו קבוצת הביקורת קיבלה טיפול מדומה, לחיצה פשוטה על עצם העצה.
ממצאי המחקר הראו ירידה משמעותית בכאב וברמות הפרוסטגלנדינים שנמדדו מיד לאחר הטיפולים הכירופרקטיים, והחוקרים המליצו להעתיק את המודל המחקרי לקבוצות מחקר גדולות ומייצגות.
10. במחקר כירופרקטי שנערך בארצות-הברית נבדקה ההשפעה הפיזיולוגית-עצבית של הטיפול הכירופרקטי לחוליות הצוואר השונות על כוח ומתח השרירים בגב התחתון, כלומר האם הטיפול יכול לעזור בשחרור שרירי גב תפוסים. המחקר תוכנן ונערך כמחקר אקראי ובעל סמיות כפולה על מטופלים בריאים, ללא תלונות כאב או מחלה, בני 23 עד 38. הם חולקו לשתי קבוצות אקראיות, כאשר האחת קיבלה שיטות טיפול כירופרקטיות לחוליית הצוואר העליונה C2, והקבוצה השנייה קיבלה את אותן שיטות הטיפול לחוליה התחתונה בצוואר C7. המטופלים נבדקו בעזרת מכשיר אלקטרוני לבדיקת כוח ומתח שרירים בגב התחתון לפני הטיפול, ועוד פעם אחת לאחריו. ממצאי המחקר הראו השפעה קטנה בלבד על שחרור שרירי הגב כאשר ניתנו הטיפולים לחוליה העליונה בצוואר, והשפעה ניכרת כאשר הטיפול ניתן לחוליה התחתונה לשחרור שרירי הגב תחתון והחוליות התחתונות L4 ו-L5. מסקנת החוקרים הייתה כי הטיפול הכירופרקטי לחוליות הצוואר התחתונות יעיל יותר בשחרור שרירי הגב התחתון בעזרת רפלקס עצבי בין-חולייתי בחוט השדרה, וקראו להמשך מחקרים בתחום זה.
11. מחקר משולב של דוקטור לכירופרקטיקה ורופאים מומחי אף-אוזן-גרון בארצות-הברית בדק את השפעת שילוב מקצוע הכירופרקטיקה בבדיקות ובטיפול בחולים כרוניים הסובלים מסחרחורת ממקור צווארי ו/או אוזני. המטופלים נבחרו במרפאת אף-אוזן-גרון, לאחר בדיקה עצבית של האוזן והראש שביצעו רופאים מומחים, וכן בדיקה כירופרקטית מדויקת של תפקוד הצוואר, השרירים והעצבים היוצאים מעמוד השדרה שביצע דוקטור לכירופרקטיקה. ממצאי הבדיקות המשולבות הראו כי ב-93% ממטופלי הסחרחורת הכרונית, נמצא גם תפקוד לקוי בחוליות הצוואר ושרירי הצוואר, תפקוד לקוי בחגורת הכתפיים, מערכת שרירי הכתף וכן כאבי ראש ממקור צווארי. משך תלונות החולים על בעיות בצוואר וכאבים בצוואר היה שבע שנים וחצי בממוצע, ומשך התלונות על תחושות הסחרחורת היה 52 יום בממוצע על אף הטיפול הרפואי ולפני שילוב השיטות הכירופרקטיות לתוכנית הטיפול. מספר הטיפולים המשולבים היו חמישה טיפולים לאורך 41 יום בממוצע. הטיפול המשולב כלל שיטות איזון כירופרקטיות לחוליות הצוואר ולשחרור השרירים, טיפולי מתיחה כירופרקטיים, מכשור חשמלי לשחרור שרירים, תרופות משחררות שרירים לתעלות האוזניים, ביו-פידבק ותרגילים מיוחדים לקשר העצבי בין עין-שיווי-משקל-אוזן-צוואר. תוצאות המחקר הראו כי 20% מהמטופלים השתפרו כליל ללא החמרות חוזרות, 26.7% השתפרו חלקית עם החמרות חלקיות חוזרות ואצל השאר, 53.3%, לא נמצא שיפור כלל. מסקנת החוקרים הייתה כי שילוב מקצוע הכירופרקטיקה בטיפול המשולב יכול להוסיף עוד כלי טיפולי לבעיות כרוניות אלה, וכי ההשפעה שיש לתפקוד עמוד השדרה וחגורת הכתפיים על הסחרחורת היא כנראה משמעותית, ויש לבצע עוד מחקרים רחבים בתחום זה.
מחקרים כירופרקטיים מדעיים ברמת המחקר הנמוכה
1. מחקר כירופרקטי מבוקר בקבוצת ביקורת שנערך בארצות-הברית בדק את השפעת הטיפול הכירופרקטי לחוליות הגב העליון על רמת ההפרשות של תאי דם לבנים פאגוציטיים כגון ניוטרופילים ומונוציטים, הידועים כתאי דם הלוחמים בחיידקים ובמחלות של רקמות הגוף, ובמיוחד בריאות, באמצעות הפרשת הורמון מיוחד הנקרא Substance P.
לשם כך נערכו קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת. קבוצת המחקר טופלה באמצעות כירופרקטיקה בחוליות הגב העליון באזור אנטומי, הידוע נוירולוגית ופיזיולוגית כמשפיע גם על איברי הריאות והלב, ואילו קבוצת הביקורת קיבלה טיפול ידני מדומה כגון לחיצה לא מכוונת בגב. נלקחו דגימות דם לפני הטיפולים ולאחריהם. תגובת הגוף של מטופלי הכירופרקטיקה הראתה עלייה של ממש בכמות תאי הדם הלבנים וכן נמדדה רמת הורמון גבוהה יותר. בקבוצת הביקורת נמצאה עלייה קטנה בתאי הדם הלבנים אך לא נמצאה עלייה בהורמון.
מסקנת החוקרים הייתה, כי ייתכן קשר נוירו-פיזיולוגי בין איזון חוליות הגב לשחרור התאים הלבנים וההורמון בנוזלי הדם, ויש לבצע מחקר מעמיק ורחב לאישור מדעי ולמציאת המסלול הפיזיולוגי לכך.
2. במחקר מבוקר ראשוני, משולב בין כירופרקטורים ובין רופאים מומחים של דרכי העיכול, גסטרואנטרולוגים, שנעשה בארצות-הברית, נבדקו 11 חולים הסובלים מכיב קיבה פעיל שהוכח באבחון מצולם גסטרוסקופי. חולים אלה היו בני 18 עד 44 וקיבלו בין 3 ל-14 טיפולי כירופרקטיקה לאורך 5 עד 22 יום. כקבוצת ביקורת נבדקו עוד 24 חולים, אשר טופלו בתרופות ובדיאטה בלבד.
בוצעו בדיקות גסטרוסקופיות שבועיות והועברו גם שאלוני כאב. תוצאות המחקר הראשוני הראו כי המטופלים בכירופרקטיקה דיווחו על ירידה בכאבי הבטן לאחר יום אחד עד תשעה ימים (ממוצע 3.8), וכי הטיפול הכירופרקטי והשיפור בכאב החזיקו כ-10 ימים בממוצע. מסקנת החוקרים הייתה כי יש להמשיך ולחקור את המנגנון העצבי והפיזיולוגי שנגרם באמצעות הטיפול הכירופרקטי.
3. צירוף לא מחקרי של מקרי טיפול בחולים בני 13 עד 62, הסובלים מבעיות ראייה וכאבי צוואר וראש, הביא לתיאור מושגים קליניים שאובחנו על ידי רופאי עיניים וכירופרקטורים בשם Step Phenomenon, Optic Nerve Dysfunction, Congenital Glaucoma, Mononuclear Scotoma, Presumptive Optic Nerve Ischemia –. בכולם התבטאה הפרעת הראייה בעיקר בתחום הרגישות לאור וכן בשדה ראייה מצומצם ומוגבל, עם כאבי ראש וצוואר או בלעדיהם.
החוקרים בדקו ומצאו קשר סיבתי ראשוני בין חוליות הצוואר, הטיפול הכירופרקטי המיוחד להן, ובין השיפור המידי כמעט באחוזי שטח שדה הראייה. עדיין, חסרים מחקרים מייצגים הכוללים קבוצת ביקורת, אקראיות ותכנון מחקרי כפול סמיות בתחום חשוב ומעניין זה.
4. מחקר כירופרקטי רטרוספקטי שנערך באיטליה על קבוצת מטופלים בת 15 מתנדבים בני 34 עד 71 הסובלים מבעיות שמיעה, בדק את השפעת הטיפול הכירופרקטי הראשוני על איכות השמיעה ועל רמת השמיעה. הבדיקה האובייקטיבית בוצעה באמצעות בדיקת שמיעה אלקטרונית לפני הטיפול ולאחריו. רוב המטופלים נמצאו בעלי שמיעה לקויה או ירודה, בעיקר באוזן ימין. תוצאות הטיפולים הראו כי בשישה מטופלים נמדדה שמיעה מלאה ותקינה, בשבעה מטופלים היה שיפור חלקי ואילו אצל שניים לא חל שיפור כלל. החוקר קרא לביצוע המשך מחקרים מבוקרים ומתוכננים כפולי סמיות על אוכלוסיית מטופלים גדולה יותר כדי לאשר את ממצאיו.
5. מחקר כירופרקטי שנערך בגרמניה חקר גם הוא את הקשר שבין ליקויים בחוליות הצוואר העליונות ובין איכות השמיעה. החוקר גייס 259 מתנדבים הסובלים כרונית בצווארם העליון מכאבים ותחושות סחרחורת. נמדדו להם איכויות השמיעה, ונמצא כי ב-15% מהם, כלומר ב-35 נבדקים, נמדדה ירידה בשמיעה, בעיקר בצלילים הנמוכים בין 5 ל-25 דציבלים. מכאן הסיק החוקר, כי ייתכן קשר ראשוני בין איכות השמיעה לתפקוד חוליות הצוואר העליונות.
6. מחקר כירופרקטי אמריקאי שנערך בארצות-הברית בשיתוף אוניברסיטת מיסיסיפי, בדק את היתכנות הטיפולים הכירופרקטיים ויעילותם על שבעה ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ופעילות יתר. המחקר תוכנן עם סמיות חלקית, כלומר הכירופרקטור המטפל היה סמוי מהחוקרים. הטיפולים הכירופרקטיים היו אמורים להרגיע את הילדים ולשפר את יכולתם הקוגניטיבית. בקרת פעילות הילדים נעשתה בעזרת בקרת ההורים, באמצעות מכשור אלקטרוני כדוגמת מודד תנועות קטן שהוצמד לשורש כף היד של הילדים, באמצעות בדיקות תחושות מהעור, מהשרירים ומהמערכת האוטונומית בעזרת מכשור אלקטרוני surface EMG, וכן באמצעות בדיקת תפקוד השלד על ידי הכירופרקטור. לאחר הבדיקה והטיפולים הכירופרקטיים נמצא כי אצל חמישה מתוך שבעת הילדים חל שיפור ממוצע בהתנהגות, ואצל ארבעה מתוך השבעה נרשמה תוצאה רגועה יותר בפעילות השרירים. החוקרים המליצו לערוך מחקרים רחבים ומייצגים יותר.
7. חוקרים כירופרקטיים בארצות-הברית פירסמו מקרה של ילד בן 5 אשר אובחן כסובל מבעיית קשב וריכוז ADHD. הפעוט סבל גם ממצמוצי עיניים תכופים. הוא טופל על ידי רופא הילדים לאורך שלוש שנים בתרופות, כולל ריטאלין, אך ללא הצלחה. בבדיקת הילד על ידי כירופרקטור נמצא שהוא סובל מהיפוך הקשת בצוואר (קייפוזיס צווארי) בין החוליותC2-C7 ונמדדו 12 מעלות קייפוזיס. לאחר הבדיקה הכירופרקטית המלאה הוחל בטיפול אינטנסיבי של 35 טיפולים לאורך שמונה שבועות. הילד צולם פעם נוספת, ונמצא כי הקשת בצוואר השתפרה לשקע לורדוזיס וחזר קיעורה ב-32 מעלות לורדוזיס. נוסף על כך, איבחנו ההורים, רופא הילדים והכירופרקטור, כי נעלמו מצמוצי העיניים וגם נעלמו הסימפטומים האבחנתיים של תסמונת ה-ADHD. רופא הילדים הפסיק לתת לילד את התרופות, שאותן נתן לו שלוש השנים. החוקרים ציינו כי מחקרית ייתכן קשר בין הטיפולים הכירופרקטיים לשיפור התנהגות הילד, אך נחוץ מחקר מקיף, מייצג וכפול סמיות בתחום חשוב זה.
8. תיאור מקרה של מטופל בישראל, עובד היי-טק בן 40, אשר נפגע בגבו בהתעמלות לא מבוקרת של תרגילי בטן. תלונותיו התרכזו בכאבי בטן תחתונה ימנית, כולל תחושת שרֵפה וירידה בתחושה באזור זה וכן בירך הצדית. בילדותו נותח להוצאת תוספתן, ונשארה צלקת על העור. הוא פנה לרופא המשפחה, הלה חשד בדלקת חוזרת של שרידי הניתוח הישן של התוספתן (אפנדיציט) והפנה את המטופל לכירורג-מומחה בכיר. הכירורג אישר את החשד וביצע ניתוח לבדיקת הצלקת הפנימית, ללא ממצא כלשהו. המטופל המשיך לסבול מכאבים ושרפה ופנה לכירורג-מומחה נוסף, וזה קבע כי הכאבים מקורם בצלקת השטחית בעור הבטן התחתונה. הכירורג ניתח אותו וניקה את שרידי הצלקת הישנה. גם לאחר ניתוח זה נמשכו הכאבים, והוא הופנה לפרופסור מומחה לכאב אשר קבע כי מקור הכאב הוא בדיסק הבין-חולייתי L5-S1 והזריק לו שש זריקות לחסימת כאב. הזריקות הקלו מעט ולימים ספורים בלבד. כירופרקטור-מומחה, אליו פנה האיש, בדק ומצא כי המטופל סובל מפגיעת דיסק עיקרית בחוליה T12. הכירופרקטור איבחן עקמת מותנית קמורה לימין, נטיית אגן לשמאל, רגל שמאלית קצרה מדומה 3 ס"מ וממצאי CT ו-MRI המראים בלט דיסק ימני בחוליות L5-S1 ובקע דיסק ימני נסתר בחוליות T12-L1. מיד לאחר איזון האגן ושחרור השרירים הסובבים כולל מתיחות כירופרקטיות מיוחדות, דיווח המטופל על היעלמות הכאבים בבטן התחתונה ותחושת השרפה דעכה גם היא לאחר כמה טיפולים.
9. תיאור מקרה של מטופל בישראל, עובד ביטוח בן 76 אשר סובל כרונית מגיבנת גבית עליונה עקב שחיקה כרונית של חוליות וכריות הדיסק הבין-חולייתיות T1-T6. כמו כן התלונן על גרד באזור החוליות האלה. בבדיקה נראו שתי קבוצות של כתמים אדמומיים קטנים, בקוטר ממוצע של 1 ס"מ משני צדי עמוד השדרה, וכן אובחנו ליקויי תפקוד וסאבלוקסציות כירופרקטיות באזורים אלה. המטופל קיבל טיפול כירופרקטי משולב, הכולל שחרור חוליות עמוד השדרה, איזון המפרקים
ומתיחת השרירים, כולל ביצוע תרגילי חיזוק ומתיחה מיוחדים. לאחר כל טיפול כירופרקטי השתנה צבע הכתמים בעור מאדום לחום ורדרד, ולאחר הטיפול החמישי הם נעלמו כליל והמטופל דיווח על נשימה קלה יותר והפסקת הגרד. הכאבים המקומיים אמנם חזרו מעת לעת בהרמת חפצים ומשאות, אבל גם השתפרו לאחר הטיפול הכירופרקטי וביצוע התרגילים.
לפני
אחרי
אסטמה של העור לפני הטיפולים הכירופרקטיים…… ומיד אחרי !
גם לאחר שנה וחמש שנים, עדיין מחזיק השיפור ואין שום זכר לא-טופיק דרמאטייטיס שהמטופל סבל ממנה.
10. במחקר ייחודי קטן נבדקה השפעת טיפול כירופרקטי משולב בתרגילים ותוספת תוספי תזונה לתשעה ילדים שאובחנו רפואית כסובלים מהפרעות קשב וריכוז ADHD. היו שמונה בנים ובת אחת, בני שנתיים עד חמש-עשרה. לאחר סדרת הטיפולים הכירופרקטיים נמצא שיפור משמעותי במדדי בחינת התנהגות הילדים אצל ארבעה ילדים בשיעור של 45%, וגם פחתו רמות צריכת תרופות הריטאלין אצל שני ילדים והופסקו כלל אצל שלושה עקב שיפור ניכר. מסקנת החוקרים הייתה כי הטיפול הכירופרקטי יכול לשמש כלי טיפולי נוסף בבעיות קשב וריכוז וכי הם ממליצים לתכנן מחקרים גדולים ומייצגים יותר.