העקרונות הפילוסופיים והקליניים של מקצוע הכירופרקטיקה

כירופרקטיקה, אשר מקור שמה מיוונית לאטינית (כירו = יד, פרקטיס = בדיקה-אבחון-טיפול) היא מקצוע בריאותי רפואי השלישי בגודלו בעולם לאחר הרפואה התרופתית/ניתוחית ורפואת השיניים. המקצוע הינו מקביל למקצועות הרפואה היום ומורכב מהכשרה אקדמית והתמחות בסיסית של 7 שנות לימוד לתואר דוקטור לכירופרקטיקה (DC) ומקבילה בהיקפה ורמתה להכשרה הבסיסית של רופא המשפחה (MD). למידע על השוואת מערכי הלימוד ברפואה ובכירופרקטיקה המשך כאן…

ממש כשם שרופא רגיל ממשיך להתמחות-על ברפואה, גם במקצוע הכירופרקטיקה קיימת הכשרה פוסט-דוקטורטית כירופרקטית (רשות ולא חובה) להתמחות-על אקדמית לתואר כירופרקט מומחה במגוון תחומי העיסוק הכירופרקטיים (FELLOW/DIPLOMAT). הכשרת הכירופרקט המומחה מקבילה ברמה האקדמית והפרקטית לתהליך הכשרת הרופא המומחה. למידע על התמחויות-העל בכירופרקטיקה המשך כאן…
מקצוע כירופרקטיקה עוסק בבריאות השלד והגוף כולו המושפעת מתפקוד לקוי במערכת התנועה השלדית, תוך התמקדות בעמוד השדרה, הכתפיים, אגן, ירכיים והגולגולת. ליקויים שנגרמים לכולנו במערכות התנועה השלד ובעמוד השדרה משפיעים ישירות על תפקוד מערכת העצבים ההיקפית דרך יצירת רפלקסים מוגברים או מופחתים למרכזי השליטה העיצביים במוח ולשרירי יציבת השלד. באופן משני, הם משפיעים דרך הסתעפויות עצבים מחוט השדרה ודרך עמוד השדרה והגולגולת על מערכות העצבים האוטונומיות, על בריאות ותפקוד איברי הגוף. קרא עוד…

כל מקצוע מבוסס על שלושה מרכיבים:

פילוסופיית המקצוע – היוצרת את עמודי התווך של "למה לעסוק במקצוע ולקבל טיפול בו" ומציעה הנחות יסוד או תיאוריות מקצועיות או מדעיות. על הפילוסופיה והתיאוריות הכירופרקטיות קרא עוד…
מדעי ומחקרי המקצוע – הבוחנים כל הנחת יסוד ותיאוריה בכליי מחקר וביקורת מדעיים, כולל בחינה ופיתוח שיטות טיפול ודרכי טיפול. המדעים הם הם אשר קובעים לבעל המקצוע האם ואיך לבדוק ולטפל. על המחקרים וההוכחות המדעיות קרא עוד…

אמנות העיסוק במקצוע – המשלבת ומרכיבה את הפסיפס העדין של מרכיבי הפילוסופיה, המדע, המחקרים והעובדות המוכחות מדעית המחולקות לכאלו באיכות מחקרית מועטה, בינונית וגבוהה אשר לא נמצא בה ספק. החלק הנוסף והחשוב לא פחות, הוא הניסיון המעשי רב השנים של העוסקים. על הטכניקות הכירופרקטיות השונות, המחקרים וההוכחות המדעיות קרא עוד…

פילוסופיית מקצוע הכירופרקטיקה והתיאוריות הכירופרקטיות: מה מוכח יותר? מה פחות?
מקצוע כירופרקטיקה מבוסס על שלושה עקרונות פילוסופיים עיקריים:

1. תפיסת האדם, בריאותו ותנועתו כיחידה אחת שלמה בניגוד לרפואה התרופתית הרואה באדם מערכת איברים נפרדת עם מומחיות לכל איבר וגפה, ללא הסתכלות ובחינה מערכתית.
2. לאדם ולגופו יש יכולת ריפוי טבעית עצמית.
3. גוף האדם ובריאותו השלמה תלויים באיזון פנימי כללי (Homeo-estesis) של מבנה השלד, הרקמות, השרירים והעצבים, של חילוף החומרים ותפקוד איברי הגוף, התזונה, הנוזלים והאוויר שננשם ולבסוף, של מצב הנפש, המוח והיכולת להפגת המתחים האישיים והסביבתיים המשפיעים עליו.

הפרעה או ליקוי של מי מעקרונות אלו, גורמת לאדם לפתח ליקוי תפקודי בריאותי, מצב טרום-מחלתי (Dis-ease) הנובעים מההנחות והתיאוריות הכירופרקטיות, אשר לפיהן, אם לא יטופל כירופרקטית, יתפתח לידי מחלה (Disease).

להלן ההנחות והתיאוריות הכירופרקטיות:

הקשר הרפלקסי העיצבי: מוח / שידרה – שידרתי
קיימת תמיכה מחקרית ענפה בתיאוריה זאת ובאיכות מחקרית גבוהה הן במחקר הרפואי והן במחקר הכירופרקטי.

הקשר הרפלקסי העיצבי: מוח / שידרה – שרירים
קיימת תמיכה מחקרית ענפה בתיאוריה זאת ובאיכות מחקרית מצויינת הן במחקר הרפואי והן במחקר הכירופרקטי.

הקשר הרפלקסי ההפוך: שרירים – מוח / שידרה
קיימת תמיכה מחקרית בינונית בתיאוריה זאת ובאיכות מחקרית בינונית הן במחקר הרפואי והן במחקר הכירופרקטי.

הקשר הרפלקסי העיצבי: מוח / שידרה – איברי הגוף
קיימת תמיכה מחקרית בינונית ובאיכות מחקרית בינונית במחקר הרפואי ומועטה במחקר הכירופרקטי.

הקשר הרפלקסי ההפוך: איברי הגוף – מוח / שידרה
קיימת תמיכה מחקרית מועטה ובאיכות מחקרית בינונית הן במחקר הרפואי והן במחקר הכירופרקטי.

לפי הפילוסופיה והתיאוריות הכירופרקטיות, אשר עדיין, לצערנו, רק חלקן הוכח במחקרים מדעיים מקובלים כפולי סמיות, וחלקן עדיין ברמות המחקר הנמוכות, המצב הטרום-מחלתי נהפך עם השנים למחלה ופגיעה פאתולוגית ברקמה, איבר, מפרק או חוליה. ישנם אכן מספר מחקרים כירופרקטיים עצמאיים תומכים ללא פיקוח אקדמי, פיקוח סטטיסטי, ללא שמירה על סטנדרט מחקרי מדעי ופרסום בירחונים כירופרקטיים מקצועיים פרטיים שאינם מבוקרים אקדמית וסטטיסטית כפי הנדרש מיתר מקצועות הרפואה בריאות, ולכן הם לא נחשבים להוכחות מדעיות מספקות ברמה הגבוהה כי אם ההתחלתית בלבד.
המצב הטרום מחלתי מוגדר אם כן, נבדק ומאובחן בין יתר הבדיקות שמבצע הד"ר לכירופרקטיקה כהפרעה תפקודית הקרוייה בשם סאבלוקסציה חולייתית כירופרקטית ( Chiropractic Subluxation) או בעברית תת-נקיעה חולייתית כירופרקטיתלתנועה ויציבת חוליות עמוד השדרה.

כאן בהחלט עולות השאלות הפילוסופיות, האתיות, הפרקטיות וכן הביקורת המקצועית או הביקורת והסקרנות האזרחית שאת או אתה יכולים לשאול כשאלות פילוסופיות ופרקטיות חשובות מאוד:

1. האם נוכל למצוא בכל אדם ובכל רגע נתון סאבלוקסציה או הפרעה תפקודית?,

ואם נכון הדבר והוא באמת סביר לאור אופן החיים המודרני והלחצים הכלכליים ואישייים בהם מרבית האנשים עסוקים, ונכונות התיאוריות הכירופרקטיות כולן, אז:

2. מה רמת הנזק או ההפרעה לבריאות ותפקוד הגוף שהסאבלוקסציה גורמת?,

אם באמת הסאבלוקסציה אכן מפריעה או גורמת לבעיות תפקוד ובריאות הגוף אצל כל האנשים, איך אותם אנשים החיים עם סאבלוקסאציות מצליחים עדיין לשבור שיאי עולם בספורט אתגרי, הישגי ותחרותי מול איתני הטבע?, איך הם יכולים ומבצעים פעולות מבצעיות נועזות ומיוחדות ביחידות עילית צבאיות?, איך הם מצליחים להפעיל מכונות מדוייקות, לנתח מיקרוסקופית באופן מדוייק תנוקות אשר רק נולדו, להטיס מטוסי קרב תחת תנאי כוחות G אדירים ועדיין לפגוע במטרות?

3. האם למעשה, בפני עצמה, הסאבלוקציה או ההפרעה התפקודית הזאת, אכן משמעותית לתפקוד המקצועי והיומיומי ולבריאות האדם?, או רק כאשר נלווים לה מיחושים, סימפטומים, או הוכחות מעבדתיות, קליניות ואבחנתיות שיש אכן פגיעה תפקודית בריאותית?

4. האם כל גורמי הבדיקה והטיפול במערכת הבריאות, כלומר גם הכירופרקטים וגם הרופאים אמורים או צריכים להגיע לאותן אבחנות ועל ידי כך לדבר ולהשתמש בשפה רפואית-כירופרקטית משותפת במקום להתבדל ולבלבל את הציבור?

מרבית התשובות לשאלות הפילוסופיות והמקצועיות הללו עדיין חסרות אך התקדמות המדעים וההשכלה הכירופרקטית העולמית, הכנסת מקצוע הכירופרקטיקה כמצקוע בריאותי-רפואי שלם למערכות הבריאות הארציות ולמערכות הביטוחים הרפואיים, והפניית תקציבי מחקר ממשלתיים בארה"ב, קנדה, אנגליה ואוסטרליה מכוונים לכיוון התשובות הנכונות. התשובה האקדמית הראשית לכך ניתנה במערכת ההשכלה הכירופרקטית הגבוהה CCE/CCEI כאשר היא הגדירה בנהלי ההשכלה וההכשרה הכירופרקטיים הבינלאומיים את אימוץ רשימת קודי האבחון הרפואיים הבינ-לאומיים ICD-9 בתחומי בריאות השלד-שריר-עצב הכוללים גם את האבחנות הרפואיות וגם הכירופרקטיות לשימוש ותרגול הסטודנטים בקולג'ים ואחר כך במרפאותיהם מול רופאי הקהילה, הרופאים המקצועיים וחברות הביטוח הרפואיות.

לא מזמן, ובעקבות שאלות אלו, ובניסיון לדחות את מציאת ההוכחה המחקרית הגבוהה והסופית לכל התיאוריות הכירופרקטיות ולהתבדל מקצועית או להתגונן משפטית מתביעות על רשלנות מקצועית עקב אבחון מאוחר או שגוי, ניסחו מספר כירופרקטים הגדרה חדשה לאותה תופעה ואבחנה כירופרקטית תחת המטריה הכללית והלא מדוייקת: הסאבלוקסציה הכירופרקטית המורכבת. הם למעשה הגדירו מחדש לעצמם ולחלק מהקולג'ים לכירופרקטיקה באבחנה אחת מאוד כללית ולא מדוייקת את כל האבחנות האפשריות שהכירופרקטיקה והרפואה משתמשות מתוך רשימת האבחנות וקודי האבחנה הבינלאומיים ( ICD-9) בתחום מערכת השלד-שריר-עצב תחת האבחנה הכללית תסמונת מכלול התת-נקיעה החולייתית או קומפלקס סנדרום הסאבלוקסציה הוורטבראלית (Vertebral Subluxation Complex) ולמעשה כללו את כל אפשרויות האבחנות האחרות הקיימות על ידי הכללתן והוספתן תחת מכלול הסאבלוקסציה החולייתית על ידי קישורם במילת החיבור ו/או.
הסיבות הראשיות לתהליכי התפתחות מקצועית או יותר נכון התבדלות מקצועית זאת נובע מתהליכי חקיקה פוליטיים אשר עברו ועדיין עוברים על מקצוע הכירופרקטיקה במאבקו להיכנס אל עולם "השווים" במערכות הרפואה והבריאות בכל ארץ וארץ. מקצת מהכירופרקטורים היותר פילוסופיים, בלהטי וויכוחים פנים מקצועיים, טוענים כי ללא התבדלות באבחנה וטיפול ייחודי לכירופרקטיקה, יעלם המקצוע ויטמע או יתבולל ויעלם כיישות מקצועית עצמאית, ולכן ייצרו את ההגדרה הכוללת של ה VCS, כמו גם מפחד תביעות ארגוני הרפואה כי הכירופרקטורים עוסקים ברפואה ללא רשיון רופא באיבחון סנדרומי פגיעת רקמות, כאב, נוירולוגיה, רדיולוגיה ואורטופדיה.

מאידך, מרבית הכירופרקטורים הנשענים יותר על מדעי הכירופרקטיקה ועל תהליכי הבדיקה, האבחנות והרכב הטיפולים אשר הוכחו במחקרים מדעיים כירופרקטיים כפוליי סמיות אינם מוצאים שום קושי בהוכחת דרכי האבחנות שהם נדרשים לבצע בהכשרתם בקולג'ים ואחר כך במרפאותיהם ובמבחני הרישוי השונים (לא רק למצא סבלוקסאציות או VSC, אלא גם, ובעיקר להצדיק את מרכיבי הטיפול שהרכיבו לכל אבחנה ולכל מטופל אשר עברו בנסוף אישור של נהלים כירופרקטיים מקצועיים עולמיים מבוססי הוכחות מחקריות מדעיות לכל תחום אבחנה וטיפול במקצוע הכירופרקטיקה.

דבר ידוע זה מכבר שקיימות מספר חפיפות הגדרתיות בין באחנה של הסאבלוקסאציה הכירופרקטית לבין האבחנה הרפאוית של סנדרום המיפרקים האחוריים בעמוד השדרה.
במקביל לכירופרקטיקה עוסקים גם רופאים ובעלי מקצועות בריאות נוספים בתחומי הטיפול הידני המניפולטיבי לעמוד השדרה וחילופי המידע והמחקרים כיום מקובלים וידועים. מה שבכל זאת נשמר חוקית ומקצועית הוא הגדרת העיסוק או ייחוד העיסוק וייחוד התואר לכל מקצוע, הופיע במקביל בחוק הכירופרקטיקה החדש בישראל מאזמרץ 2010.
לדוגמא:
"סבלוקסציה היא מורכבות (קומפלקס) של שינויים תפקודיים ו/או מבניים ו/או פתולוגיים במפרקי עמוד השדרה הפוגעים בשלמות ותקינות המערכת העצבית ועלולים להשפיע על תפקוד מערכת איברים ובריאותו הכוללת של הגוף". הגדרת ההכללה של מגוון תחומים/אבחנות אפשריות תוך השימוש במילות הקישור ו/או יוצרת בעיית דיוק מדעית, מחקרית, מקצועית ונוהלית לד"ר לכירופרקטיקה בבואו לאבחן ולקבוע תמהיל טיפול נכון למטופל.

"סבלוקסציה (תת נקיעה שדרתי) היא שילוב של מספר שינויים המתבצעים באותו הזמן. שינויים אלה קורים שניהם בעמוד השדרה ובכל אזורי הגוף שלך. מסיבה זו חלק מהכירופרקטורים מתיחסים לעיתים קרובות לתת נקיעה שידרתי בשם תת נקיעה מורכב (VERTEBRAL SUBLUXATION COMPLEX) או בקיצור VSC . במצב של תת נקיעה שידרתי, דברים שונים קורים בתוך הגוף שלך באופן סימולטאני. מרכיבים אלה הם חלק בלתי נפרד מתת נקיעה שידרתי. כירופרקטורים בדרך כלל מזהים חמש קטגוריות עיקריות במרכיבים אלו הקיימים בתת נקיעה שידרתי".

חמשת מרכיבי סאבלוקסציה הפילוסופית הם :

1.מרכיב העצם (OSSEUOS) כשחוליות לא במקומן, לא נעות כמו שצריך, או עוברות שינויים פיסיים כמו התנוונות. מרכיב זה ידוע גם בשם פאתו-קינסיולוגיה (KINESIOPATHOLOGY).
מרכיב זה מוגדר באבחנות ה ICD-9 הכירופרקטיות והרפואיות כתסמונת הניוון המיפרקתי / החולייתי (Degenerative Joint/vertebra Disease DJD/DVD) או תסמונת הדלקת המיפרקתית הידועה מלטינית כ- ארטרוזיס או החולייתיתהידועה מלטינית כ- ספודילוזיס.

2.מרכיב העצב הוא תקלה בתפקוד העצב. מחקרים מראים שרק מידה קטנה של לחץ על עצבי עמוד השדרה יכולים להיות בעלי השפעה עמוקה על תיפקוד העצבים. מרכיב זה ידוע מבחינה מדעית כפתולוגיה עיצבית (NEUROPATHOLOGY).
מרכיב זה מוגדר באבחנות ה ICD-9 הכירופרקטיות והרפואיות כתסמונת נוירופאטית מקומית זעירה או חלקית  , Neurotemesis / Neuropraxisשל מסלול עצבי שלדי ידוע אנטומית או תסמונת נוירופאטית פריפרית או סוכרתית כאשר ישנו ריגוש יתר ודלקת עצבית רחבה Peripheral or Diabetic Neuropathy.

3.מרכיב השריר מעורב גם הוא. כיון שהשרירים עוזרים להחזיק את החוליות, וכיון שעצבים שולטים בשרירים עצמם, שרירים הם חלק אינטגראלי של כל תת נקיעה שידרתי. למעשה, שרירים גם משפיעים וגם מושפעים מתת נקיעה. מרכיב זה ידוע כפתולוגיה שרירית (MYOPATHOLOGY) או Myofacial Pain Syndrom.
מרכיב זה נמצא מוגדר באפן נרחב באבחנות ה ICD-9 הכירופרקטיות והרפואיות כתסמונת מיופאשיאלית (SyndromeMyofacial) או תסמונת טריגר פוינט (Trigger Point Syndrome) או תסמונת נקודות הדק או תסמונת השריר המודלק(Myositis) או תסמונת השריר הקרוע חלקית או שלם (Muscle Tear).

4.מרכיב הרקמות הרכות קיים כאשר חוליות לא נעות ולא יושבות במקומן. חוסר ניידות גורם ל"לחץ על עצבים" (דבר שנמצא כטעות במרבית המחקרים הנוירולוגיים והרדיולוגיים) וגם לאיבוד גמישות, סיביות וניוון הרקמות הרכות מסביב. גידים, רצועות, אספקת דם, ורקמות אחרות עוברים שינויים. שינויים אלה יכולים לקרות באזור הנקיעה החולייתי או רחוק יותר בנקודה אליה מגיעים העצבים המושפעים. מרכיב הזה גם ידוע כפתולוגיה במבנה התאים(HISTOPATHOLOGY).
מרכיב זה נמצא מוגדר באפן נרחב באבחנות ה ICD-9 הכירופרקטיות והרפואיות כתסמונת הדלקת הפעילה (כאב) או הרדומה (קשיחות/נוקשות) ברקמת החיבור בין השריר לעצם (Myofacitis / Tendinitis / Bursitis).

5.המרכיב הפיזיולוגי בא לידי ביטוי כשכל המרכיבים של תת הנקיעה השידרתי פועלים לרעת הגוף וגורמים שינויים כימיים. שינויים כימיים אלה יכולים להיות קטנים או מאסיביים, תלוי באזור הגוף המושפע על ידי תת הנקיעה. שינויים פיזיולוגים בגוף גורמים לירידה בתפקודי הגוף ובהמשך לחולי, ירידה בבריאות, נסיגה באיכות החיים ואף מוות. מרכיב זה ידוע כפתולוגיה פיזיולוגית בגוף (PATHOPHISIOLOGY).
מרכיב זה נמצא כלא מוגדר באבחנות הכירופרקטיות והרפואיות ב ICD-9 מכיוון שהוא איננו מגדיר ומאבחן שום מצב ומיקום פגיעה אנטומי מדוייק רקמה או איבר אלא מתבסס על השערות כירופרקטיות (התיאוריות הכירופרקטיות) שעדיין מחכות להוכחה מדעית הרמה גבוהה וללא ספקות.